שישי :
אז אחרי שבוע שלא הייתי פה.. עבר עליי כל כך הרבה ..
חשבתי כל כך הרבה .. אולי לסגור את הבלוג ? אולי לעזוב את אנה ? אולי די ? אולי המשקל שלי מספיק ?
אבל זה רק אולי .. הפחד מלצאת מזה כל כך גדול .. שאי אפשר לתאר..
אבל יותר מפחיד אותי לראות לאט לאט את הנזק שאני עושה לעצמי ..
הכמויות לקסעדין ומשלשלים למיניהם שאני לוקחת .. זה ניהיה מטורף .. כבר הגעתי ל5 כדורי לקסעדין ביום +2 תה תיבטי וזה לא מספיק לי
כדי להכנס נורמלי לשירותים ..
זה פשוט שובר אותי ..
אני כבר לא יודעת מה לעשות ..
לא נשקלתי חודש כמעט .. כדי לא להכנס לדיכאון ..
לא נכנסתי לבלוג ..
כדי לא לראות את כל הבנות הכל כך רזות האלה ..
ולהבין בעצם שאני לא קרובה להיות כזו ..
ושוב .. כדי לא להכנס לדיכאון ..
אני כל כך לא יודעת מה לעשות ..
מאז שחברה שלי היתה בבית חולים בגלל כל העיניין הזה..
זה עורר אותי קצת ..
אבל אני לא רוצה לצאת .. מההפרעה הזאת .. למרות שכן זאת מחלה ! הינה אני מודה
אני חולה !
אבל לא רוצה לצאת .. למרות כל הנזק טוב לי לראות איך הגוף שלי משתנה איך הוא מרזה ונהייה לאט לאט יפה!!
אבל עכשיו .. כל כך קשה שאני במשקל הזה ואני לא יורדת יותר .. נתקעת לגמריי ..
נגמרו לי התפריטים נגמרו לי העצות .. אין כלום..
זה מייאש ..
בנות אני צריכה אותכן כל כך ..
קשה לי שאתן לא מבינות עד כמה .. אני צריכה עצה ממישהי .. אני לא יודעת איך אני ממשיכה ..
אני נורא מצטערת שאני אנוכית ואני מבקשת עזרה ממכן.. בזמן שאני נוטשת אותכן לשבוע ..
אבל אני ממש צריכה לדבר עם מישי ..
אני לא יתחבר כל הסופש כי ידידים שלי ישנים אצלי ..
אז זהו .. שבת שלום ומקווה שאתן במצב יותר טוב משלי ..
אוהבת :(