אני שוכבת לידו
ונעלמו המילים
זה דיי אופיני במצב כזה
אבל זה מביע איזה סוג של חרטה
כי פעם,
פעם הוא היה החבר הכי טוב שלי
הייתי יכולה לדבר איתו שעות
הוא ידע מה קורה בכל דקה
וככה מאז שאנחנו קטנים
עד הרגע שהתנשקנו , ואז סוג של נפרדנו
וזה פגע .
אבל אני עדיין שוכבת לידך
ואז אתה לוקח אותי , כדאי שאני אשכב עליך
ואני מחבקת אותך
וזה מרגיש כל כך טבעי וטוב
ואתה עוצם עיינים ואני מסתכלת עליך
מלטפת את הזיפים הבלונדינים שהספיקו לגדול
מרגישה את הקרבה והחום
לא נותנת לאף כאב לעבור בי
ואתה צוחק ואומר לי לעצום עיינים
אבל אני יכולה להסתכל עליו כל היום .
ואני עוצמת , ומשם זה כבר משהו אחר .
אבל זה באמת מרגיש נכון
וכיף .
רציתי מישהו בזמן האחרון כל כך
והגעת אלי עד הבית
עד המיטה
ופה התחילו ההירורים
של טוב תלך הביתה
או תשאר לישון
כי אני רוצה אותו
אבל פתאום וכבר אין לי חשק
והחיבוק שלו ,
פאק זה הכניס בי אנרגיות שלא אקבל משום מקום אחר
והחום שלו , וככה אני רוצה להשאר תמיד
באותה התנוחה , באותו המצב
רק אל תלך מפה
שלא יתחילו ההירורים
הגוף שלך משכר אותי .
מכניס אותי לאופוריה משוגעת .
מספקת את עצמי בארוחות לילה
שכדרך אגב כוללות עגבניות שרי ומלפפונים
עם הרבה מלח
וכוס קרה של קולה דיאט בצד
ובקבוק מים השמיני להיום .
וזה מרגיש טוב .
חייבת להפסיק לאכול ללא הכרה ,
הרי יש לך מטרה (?)
צריכה מישהו לאהוב
ככה הכל יהיה הרבה יותר טוב
מותר לי גם להיות שיטחית ולא לכתוב כמו בדרך כלל .
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
זאת שחושבת אחרת
