כשהזמן עובר והטעם נשכח
חוזרים להזיות הרגעיות
לדברים הלא מובנים בעליל
לחשיבה על הפרח שכבר נבל
וכששוכחים גם עוברים
ואולי הכל בראש
כל הרגשות שכבר נעלמו
ואלה שחשבתי שקיימים
לא צריך להדחק לפינה
אין זמן ואין רגע
וכל הבעיות שבגללן השינה שלי לא שלווה
העולם עובד אצלי בתת מודע
גם דברים שלא חשבתי שקיימים
מפעילים אותי בלי להרגע
אני רגע בוכה
ורגע צוחקת
אין רגע נתון או אחד מדויק
הזמן ממשיך
אין זמן, אבל יש הרבה

באלי קפה ועל מישהו
וזה מסתדר, כי אם אני אלך לישון עוד מעט אני לא יכולה לשתות קפה