אני לא יכולה כבר לחיות באי צדק הזה
שלאנשים אין בית, אין אוכל, אין משפחה וחברים
והם לא הולכים לבית הספר ולקניון ולמגרש המשחקים .
נמאס לי שחברה שלי לא אוכלת שעות, שעות וימים
מזיקה לעצמה ומסכנת את חייה רק כי הנורמה מכתיבה שצריך להיות רזים וצנומים .
נמאס לי מההריגה האין סופית, מהמוות הלא מוסרי
מהכחשה ועלמת העין כי זה שלא אתה הקורבן זה לא הופך את זה לבסדר
זה שהם חיות, זה לא הופך את זה לבסדר .
נמאס לי מהמורים שכבר אין להם כבר רצון להיות חלק ממשרד החינוך,
והם כבר ממורמרים וחסרי יכולת וכח להקשיב לנו .
נמאס לי מהשלטון, מהכפיה הדתית
שאני לא אוכל לסוע בתחבורה ציבורית בשבת, שאנשים לא יכולו להתחנתן חתונה אזרחית עם בני מינם,
שהבנים שלנו מתים רק בגלל שאנחנו רוצים לחיות פה .
ועוד דברים שונים ומגוונים שבגללם אנחנו חיים ככה
אנחנו חיים בחושך, בחושך מוחלט
וזה שהתרגלנו לחיות ככה ולראות את הדברים ככה, זה לא בסדר
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
זאת שחושבת אחרת