אני שוכבת לידו
ונעלמו המילים
זה דיי אופיני במצב כזה
אבל זה מביע איזה סוג של חרטה
כי פעם,
פעם הוא היה החבר הכי טוב שלי
הייתי יכולה לדבר איתו שעות
הוא ידע מה קורה בכל דקה
וככה מאז שאנחנו קטנים
עד הרגע שהתנשקנו , ואז סוג של נפרדנו
וזה פגע .
אבל אני עדיין שוכבת לידך
ואז אתה לוקח אותי , כדאי שאני אשכב עליך
ואני מחבקת אותך
וזה מרגיש כל כך טבעי וטוב
ואתה עוצם עיינים ואני מסתכלת עליך
מלטפת את הזיפים הבלונדינים שהספיקו לגדול
מרגישה את הקרבה והחום
לא נותנת לאף כאב לעבור בי
ואתה צוחק ואומר לי לעצום עיינים
אבל אני יכולה להסתכל עליו כל היום .
ואני עוצמת , ומשם זה כבר משהו אחר .
אבל זה באמת מרגיש נכון
וכיף .
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
זאת שחושבת אחרת
