היא אמרה שאנחנו אלימים, ובלב כולם צחקו וגם קצת בפנים כי בתחלס אנחנו מתורבתים כי ככה כולם מדברים פה, אבל לא מנוסמים
והתחיל דיון של מורה נגד תלמידים על ילדה שצעקה לאחד "שתוק, לך להזדיין" באמצע שיעור ספרות והיא הוציאה אותה
היא התחילה בזה שזאת אלימות, אלימות מילולית, ואחד אמר שיש הגדרה לאלימות וזה לא דבר אלים כי זה היה בצחוק בין ידידים, ושהוא לא נעלב מי זה
היא אמרה שמבחינתה זאת אלימות, אלימות בדרגה אחרת מאלימות פיזית אבל אכן אלימות
ואני כהרגלי יושבת מאחור מדברת עם חברה אבל הדיון אכן משך את צומת ליבי מהדיבורים על ל"ג בעומר המתקיים מחר
הצתרפתי לשיחה ואמרתי שלדעתי זאת לא אלימות כי לא הייתה שם כונת פגיעה וזה בין חברים, היא התחילה לנסות להסביר את עצמה אבל המיתוס של המורה שאומר שאסור לקלל סתם ככה ולא באמת יודע על מה הוא מדבר ואין לו באמת דעה לגבי זה, כי הרי זה אנחנו זה התרבות פה "זה מקובל" לדבר ככה בין בני נוער .
ואז היא הגיעה לשלב שהיא סיפרה על ספר "מחברת גדולה" אני חושבת שמו, שבו שני אחים מקללים אחד את השני כדאי להתרגל לזה ולא להפגע במחלחמה עצמה ומכים אחד את השני כדאי להיות יותר חזקים וחסינים גם פיזית, היא אמרה שבפעם הראשונה שאמרו לך "אתה מכוער, לך!" נעלבת, והלכת לבכות לאמא, אבל היום כשאתה גדול את כבר חסין לזה אתה לא מייחס לזה חשיבות כמו אז, עכשיו זאת סתם מילה בשבילך .
שבעצם כל התרבות פה עברה לשלב שאנחנו חסינים מהמילים האלה אז הקצה בין זה לבין אלימות פיזית קצר יותר, והיא לא יודעת לאן נגיעה בהמשך ..
ותנסו להבין אותי, כי בראש שלי אני מבינה אותה . היא מנסה שמהאלימות המילולית נימנע כמה שיותר ונרד שלב שהפיזית יהיה רחוק מאיתנו יותר .
כי בתחלס, יש מצבים שאתה כן נפגע מקללות, גם אם זה סתם מכוער או מגעיל .
אז היא מנסה לשנות קצת את הסביבה שלה, את מה שלה בוא יש את הסמכות ואת הכח להחליט, אתם יכולים לנסות לשנות את הסביבה שלכם, את מה שחשוב לכם, ואם כל אחד ישנה ויעשה משהו טוב בשביל הסביבה שלו, הכל יראה אחרת, ולא רק בנוגע לנושא הזה .
