המלאך עם אות הקין

כל כך הרבה רוע, כל כך הרבה קשיים, כל כך הרבה תהפוכות כשהלב נשבר, כל כך הרבה כאב כשהגוף שלי בגד בי.

איבדתי את הכיוון שחשבתי שאלך בו, המחט במצפן הרגשי השתגעה והסתחררה לכל הכיוונים, דרך נעלמה, דלת נסגרת.

ובכל זאת קמתי, בכל זאת עטיתי שוב שיריון מלחמה על גבי והתכוננתי לדרך חדשה, בניתי חומות אבן סביב שרידי ליבי,

אבל לא שיריון הריחוק שעליי, ולא חומות האבן סביב ליבי הן הגורם לכל הקושי, כי אם כיסוי העיניים שמולבש עליי חצי בכוח,חצי מייאוש.

האמת? החיוך מתפשט על פניי, סנטרי מורם, אבל מבפנים אני בוכה, מבפנים אני על ברכיי השבורות.

אני עובד בעבודה טובה, אבל השעות מכבידות עליי ומטשטשות את החושים שעוד עובדים לאחר מות הרגשות,

אני לומד, כשהראש שלי לא יכול להיות יותר רחוק מהלימודים כעת, אבל אני מזייף ונדבק לרקע, מקווה שלא יבחינו.

אני שומע סבל, אני רואה כאב, כל יום אני נחשף לסיפורי זוועה בעבודה, ואני מחייך ואומר שיהיה בסדר, ומשקר למטופלים ומשקר לעצמי.

אני כל כך עייף, השקיות השחורות מתחת לעיניים גוררות אותי למטה, 

אני כל כך עייף, ואני לבד, מהימים שהרגשתי את ההתלהבות פורצת כמו אש, נשאר רק אפר.

אני רוצה לעבוד במקום שלא אראה עוד כאב, שלא אשמע סבל, אני רוצה להוריד מעליי את החלוק,

מחר אהיה בן 23, מגיל 16 אני עובד במערכות הבריאות (במכבי ובצה"ל ושוב מכבי),

אני רוצה לקום לבורות המנחמת, לא לדממת המוות.

מה אאחל לעצמי?

שלא הייתי מתגייס לחיל הרפואה יום אחרי שסיימתי שנתיים וקצת במכבי.

שלא הייתי חוזר למכבי 3 ימים אחרי 4 שנים בחיל הרפואה.

שאני אוכל לקום בבוקר למקום שאעמיד פנים שכולם בסדר, שאני לא יודע שמאחורי כל פנים, מאחורי כל מסיכה, יש את הכאב שלהם.

שאני אקום בצפון, ליד הטבע, ליד חבריי, ולא ליד משפחה שבחיים לא אהיה מספיק טוב עבורה, לא ליד ג'ונגל בטון קר ומת,

שאני אעזוב את הלימודים, שאני אעזוב את העבודה, שאני אמצא מקום לנוח, שלא אצרח ואבכה מבפנים, שאוכל להשיל את המסכה.

מה יביא מחר?

אקום כרגיל, אצא לעולם מרוצף בטון שהרגש דוכא בו במלט, שכלאי חושל בו במתכת מיוחדת, תמיד קרה כמוות, תמיד נראית כזהב.

אעטה חלוק לבן טהור, נסתיר לב שבור מוכתם, שמע כל היום סיפורי אבל ושכול, נראה מחלות וכאב וסבל, ונכין חיוך מיוחד שיסתיר את הבכי.

נחזור הביתה ונדליק את האורות, ונציע את השמיכות, כאילו האור המזוייף והשמיכה הסינטית, יקחו את הלילה הקר הבודד.