המלאך עם אות הקין

מתחת לעיניי הופיעו כתמים שחורים מהמאמץ הנפשי,

זקן פרא גדל בעת שהפסקתי להתגלח לגמרי, 

הגומות בלחיי נמחקו כליל והוחלפו בקמטי דאגה קטנים, אות לחיוך שדהה,

ריח הבושם הוחלף בניחוח קלוש של סיגריות שעישנתי בהפסקה קצרה מהמציאות, 

הזיפים השחורים שהיו בעבר על סנטרי, הוחלפו בשערות זקן לבנות,

כל דבר בעבודה הזאת, כל חלקיק, בוהק בהגשמה עצמית,

זורח באור הדחיפה הבלתי פוסקת לכיוון האושר, לכיוון הגשמת החלום,

ליבי פועם בהתרגשות ומוחי רץ ומדמיין את האידיאל אליו אני מתקדם,

המחוגים בשעוני עוצרים מלכת, מתענגים על כל פיסת התקדמות, על כל השבחים. 

אז איך זה שגופי מדרדר כל כך?

איך זה שכל הלחץ, הציפיות, והחשכה שאני כל כך אוהב, מסריחים עד העצם?

קיבלתי מקום שבמשך 3 שנים ראה רק שחיתות,הזנחה, ומעשים מלוכלכים בחשכה,

פרוייקט שיקומי כמו שאני אוהב, אחריות עצומה שמאדירה את עצם פועלי, תדמית הגיבור,

אם אני המושיע , איך ייתכן שאני עצמי לא רואה את האור?

הדרך האמיתית לבנייה מחדש, להגדרה מחודשת של ליבת המקום, 

טוהר הפעילות ותחושת השליחות, מתמוססות לנגד עיניי כאשר אני נקרע.

מצד אחד עבודתי, לעזור לאנשים, לבנות תשתית חדשה ונקייה, לבסס חוקים, 

ומצד שני רצון הממונים עליי ביחידה, רצון להראות חזות נקייה, לפני ששפכנו את כל הזוהמה.

אם אבצע את תפקידי, את שליחותי, אטהר את המקום, 

אך בעושי זאת אכעיס עליי את מעסיקיי, אקומם עליי את זעם ההמון, 

האם בנייה אמיתית , האם יושר וטוהר, יוכלו להתקיים כשהבסיס עליו בונים מכוסה ולו בשקר קטן?

האם עתיד טוב יותר, אופק חדש, מצדיק מחיקת ההיסטוריה בשקר?

האם המטרה מקדשת את האמצעים? 

אם מחיר הוצאת הרפש והשחיתות ומחיקתן מקרבנו, מחייב העלמת מידע, האם זה עדיין שווה?

מצד אחד, אם אעלים עין כנדרש, נתחיל ממראית עין טהורה שעליה נבנה טוהר אמיתי, 

מצד שני אם לא אעלים עין, היסודות הנכונים יונחו, התוצאה הסופית תהיה זהה, אך כשהעשן אתפזר, לא אהיה שם.

האם עבודתי, פרנסתי מחיר הוגן לטוהר מוחלט?

או שמא , צריך להקריב את אמונותיי, כדי להגיע לטוהר?

אני יכול להביא את הטוהר ויסודות העבודה כך או כך, ורק אני אדע את האמת.

הסוף אותו סוף, נשארת רק שאלה אחת פתוחה בראשי: 

אם היושר יהיה טמון בכל האנשים, אם אשריש טוהר אצל כולם במחיר טוהרי, האם זה שווה?

אם הטוהר והיושר הקולקטיביים יהיו אמיתיים, אך שלי עצמי יוכתם בעיניי, האם אוכל לחיות עם עצמי?

אם אעשה פעולה רעה אחת, להביא את הטוב לאחרים, האם הטוב שלהם ינקה את כפיי ויצדיק את פעולותיי?