אילת היא עיר מאוד בעייתית, משקרת בק' ובכ'

מבחינת המשכרת הראשון היא עיר מאוד נוחה-גרים לבד, נושמים לבד, רחוק מההורים, עובדים במה שאוהבים

אין יותר מדי דאגות על הראש, אין משפחה, כולם חברים של כולם, הכל פה בחיוך ושימחה, בנים מתחילים איתכם בכל יום,

הבגדים זולים השמש תמיד זןרחת גם בימי חורף, העצמאות היא דבר ממכר, והמסיבות פה-פשוט פאן אמיתי- לאילתים מסיבה היא בחינם ואם אתם מכירים את היחצ"נים אפילו שתייה

דבר פעוט כי מקבלים "חינמים" שזאת שתייה חינם. הכל נראה ורוד ויפה כמו חלום של כל נער ונערה. אין פוליטיקה אין מי מת,איזה אונס היה,מה קרה בצבא או בגבולות,,

הציפורים ממש מצייצות מחוץ לחלון

אבל בתאכלס כל הורוד הזה הוא כמו לק על ציפורן שמתחת צבועה בשחור-אם תגרדו טיפה תיראו את הצלקות של כל העיר, הכל פה שקר אחד גדול-> יחצנים לא באמת נחמדים אליכם כי הם אוהבים אתכם באמת בתור בנאדם, אתם כסף בשבילם, כל אדם הוא שטר מהלך של 100 שקל כי הרי הם עסוקים רק בלהכניס אותך למסיבה הם יהיו כמו החברים הכי טובים שלך וברגע האמת לא באמת יעזרו.

המגורים מאוד נחמדים כמובן אבל שאם מסתקלים לעמוק דירת חדר עם בנאדם זר נוסף לא בדיוק האידיאליה המושלמת שניכם חולקים חדר עם שתי מיטות יחדיו לכל אחד הסודות שלו לכל אחד היום שלו לכל אחד ההרגלים שלו מהבית-אם את מבולגנת ונתקעת עם אובססיבית לניקיון נידפקת במריבה ממושכת של ,תסדרי את הדברים" אם את אוהבת לעשות ספורט באובססיה של להתחיל את הבוקר עם כפיפות בטן תקבלי עין מלוכסנת על ההתחלה ופרצוב שסובל מצרבת, ולא לדבר על כך שהיומן האישי שלך כבר אינו אישי אלא מתפרסם בציטוטים במקום העובדה.

 הבגדים עד כמה שזולים יביאו אותך למינוס מאוד בקרוב! כיהרי ידוע שמבצע הוא לא בדיוק מבצע. אנשים פה זה דבר זמני ומתחלף-כאב הלב שחיברה שראית טובה ממשיכה לטיול בחו"ל לא מצליח לגרום לך להיפתח באותו אופן לזאת שבאה אחריה. אין באמת חברים פה-ובנים ידוע שהם רוצים פה משהו אחד וזה לא הפנים שלך אלא אם הם למטה מלקקים ודוחפים את ה"המוח השני שלהם".מקום העבודה שלך בא לקראתך עד שהוא מביא לך סיטואציה לא נעימה שאת לא רוצה וממש לא רוצה לעשות אבל חייבת "כי הם נתתנו כל כך הרבה עבורך" הכוונה תקפה לא רק בעבודות במלונות אלא גם במסעדות שפתאום את מגלה שהארוחות שאמרו לך שמגיע לך בסוף כל משמרת בכלל לא חינם.

ולא לדבר על השעות הנוספות שלא בדיוק נחשבות נוספות במשכורת. וחוסר הפוליטיקה והחדשות, הכביכול "יציאה מהארץ" מביאה לך את הסטירה המצלצלת כשאת מגלה שחברה שלך מהצבא או ידיד מלימודים עכשיו פרח טייס.

וכמובן אל נא נשכח את השמש-שבסופו תגרום לכולנו סרטן

לא פעם חוויתי בגידה, לא פעם חוויתי נפילה, לא פעם ראיתי צביעות קורת מולי כאילו הדבר הוא נורמלי, לא פעם ניכנסתי למינוס ואפילו עכשיו איני יודעת איך אכסה אותו באמת.

להורים אני לא יכולה לפנות-איך אלמד אם ארוץ אליהם בכל צרה?!

הבחור שמשגע אותי ממשיך לשגע ובאמת אין לי מושג אם הוא דובר אמת או לא... איכפת לי אבל כבר אין לי כוח לברר.

כרטיס האשראי שלי סובל מכוויות קשות עקב כל הגיהוצים ולהוציא כסף במזומן זו אינה אופציה.

סיגריות נעשות דבר יקר, חברים דבר שולי-המקום שהינו המקום הכי הומה אדם הטיילת נראה פיתאום כל כך ריק כאילו כולם ממשיכים ואני תקועה במקום לא מצליחה להמשיך הלאה. ולא לדבר על מסיבה ש"בסיבוב דווין" את מוצאת את עצמך מחפשת אחר עצמך בלבד.

הביטוי להרגיש לבד במרכז העיניינים הינו גדול ומציאותי ביותר

זאת רק מאית מההרגשה שתוקפת אותי בזמן האחרון, הרגשה של ריקנות,משהו חסר לי משהו ממש חסר

חבל שזה לא 5 ק"ג

בכל אופן עד עכשיו (שהשעה רק 1 בצוהריים, אכלתי כ200 קלוריות של שוקולד ו2 מעדני דיאט טעימים ששמתי במקפיא לתחושה של כביכול גליעדה דיאטית)

מי ייתן ואצליח להצליח ולרדת את ה5 ק"ג המעצבנים הללו, הצליח לחסוך לניתוח ואמצא כבר את עצמי ואת העתיק שלי

כי אין ממה לפחד להיתקדם אל העתיד יש לפחד מלהיתקע במקום