מעורת המבריחים של דיקה

הגשה לתחרות הזו. בא לי לשון ויש מחר בית ספר. תקוללו.

היה צריך לבחור אחת מתוך עשרת התמונות ולכתוב עליה (יענו בהשראתה). בחרתי בתמונה העשירית P:

והנה זה:

צבע אחר

בממלכת לנדיריה אין שמיים כחולים,

בממלכת לנדיריה יש רק דברים ורודים,

אבנים, בתים, עוגות, נשים וגם בעלים,

שיחים, פרחים, עצים, ובמיוחד קיפודים.

ובממלכת לנדיריה יש נסיכה, ורודה כמובן,

והנסיכה הוורודה עצובה, היא בוכה כל הזמן,

המלך כבר מבולבל, הוא אובד עצות-

מה עליו לעשות, כדי את ביתו לרצות?

החליט המלך לשאול בעצת הקיפוד,

החכם הגדול, שגר ליד שיח הזהב הוורד.

מבט יחיד בדמעות הנערה,

גילה לקיפוד את כל מה שאירע.

"מאסה הנסיכה בצבע הוורוד."

הסביר למלך הקיפוד.

"חשקה נפשה בצבע שונה.

תצטרך למצוא לרצונה מענה."

לכל מי שיראה צבע אחר לנסיכה,

הבטיח המלך כפרס חצי ממלכה.

מכל התושבים נמצא בממלכה רק אדם אחד,

שידע הדרך למקום בו אין הוורוד יושב בדד.

עם שחר יצאו האיש והנסיכה

אל המקום בו הופיעה הזריחה

על רקע שמיים תכולים,

אל המקום בו ירוקים העלים.

עולם שונה ומוזר זה היה,

נראה לנסיכה כהזיה,

מדהים בפרחיו הססגוניים,

ובלובנם של העננים.

נצנוצי התכשיטים ואבני החן

באור השמש הזהוב, הבוחן,

והשתקפות השחקים במים,

שעומקה ריתק את העיניים.

מלחמה נגלתה לעיניה פתאום,

כמו התחלפה האדמה בתהום,

ראתה אז עוזם של ארגמן ושני,

כשניתז דמם של החלש והעני.

ובכתה הנסיכה הוורודה בכי מר,

כי הכה בה הרשע בעולם הזר,

תחינתה קרעה רקיעים כחולים,

כשביקשה לעזוב המקום האלים.

אך אבוי, נחרץ לו מר גורלה

ולא התגשמה המשאלה,

לעולמה הוורוד לשוב לא זכתה,

אך לא לנצח ישבה ובכתה:

גמרה הנסיכה אומר להיאבק ברשע,

וכל חייה נלחמה היא בשחיתות ובפשע,

ליבה ונפשה הוורודים הוקיעו תמימותה,

והיא הייתה לוורוד בעולם בני התמותה.

אמרתי לכם את האמת, ואת האמת כולה,

נותר לי רק לקוות שהייתה מעניינת ומועילה,

שכולכם תשכילו לראות את מהותו של הוורוד,

ושעל הנתיב אל הטוב תצליחו שלא למעוד.

ובנימה אופטימית זו- המממ ביי. לישון. מיטה. כרית. לישון.