נמאס לי לראות את הפרצוף שלך בכל חור אפשרי. נמאס לי מזה שאתה תמיד נמצא שם, תמיד נוכח, כבר יותר מדי זמן ושנים. נמאס לי לדעת באיזשהו מקום כן היה יכול להיות וכן היה פוטנציאל אבל כרגיל דפקתי הכל. זה עדיין אוכל אותי, וזה ימשיך כל עוד אתה נוכח וכל עוד אני ממשיכה לראות אותך וכל דבר קטן מחזיר אותי אחורה.
כוסעמק אני רוצה את החיים שלי בחזרה!!! אני רוצה את כל הזמן הזה שאיבדתי עליך בחזרה! אם הייתי יכולה להחזיר את הזמן לאחור, הייתי חוזרת ליום שבו הכרתי אותך ונמנעת מההכרות הזאת. זה היה מועיל לכולם, ואם באמת הגורל שלנו היה להפגש, היינו נפגשים מתישהו, העיקר שזה היה חוסך ממני את ההתרסקות. הגעתי למצב שאני רוצה להשחיט לך את הפרצוף, להרוס אותך כמו שאתה הרסת אותי. אבל אני לא כזאת, אני לא מסוגלת לזה. אני אולי אלופה בהשחטה נפשית, את ההתעללות הרגשית באנשים למדתי מהטובים ביותר, אבל אני פגיעה יותר ממה שנדמה לך וזה שאתה שם-לא שם הורס לי את החיים עוד יותר ממה שכבר הצלחת להרוס גם ככה. אני רוצה אותך ורק אותך ומתגעגעת, וזה מה שאני יודעת כרגע. אני מאמינה בגורל, ואתה?
♥
בבלוג זה
בכל הבלוגים
