היי כולם. :)

-

קרו כמה דברים השבוע... לא כ"כ רוצה לפרט, הבלוג הזה כבר לא פרטי ולא אנונימי כפי שהוא היה בהתחלה. ואני דיי כועסת על זה. זה מעצבן אותי כי חדרו לי לפרטיות שלי , אבל אני לא אחליף אותו וגם בינתיים לא אשים בבלוג פרטי. אבל אני אצמצם בדבריי פה.

-

הוא/היא הופיעו, ומה עכשיו?

אני צריכה להיות שוב פעם איתו/איתה ? לחוות שוב פעם את אותם הדברים? ברגע שהם ירצו הם ינצלו אותי?

אז זה לא כך יהיה. החוכמה שלי תמיד הייתה לא לתת לאנשים לנצל אותי, ואם צריך קצת לדרוך עליהם כדי להגן על עצמי. וזה בעצם מה שעשיתי.

הוא/היא: "היית לא בסדר שלא באת..."

אני: "פשוט לא צריך ללחוץ עליי, אני לא פועלת לפי הלחץ. בכל-זאת אני עושה מה שאני רוצה".

היא / הוא: "כן, את צודקת".

אחרי שיחות טלפון מתמשכות איתם, ניתקתי את הטלפון. לקח לי זמן להרגיע את עצמי... בעיקר שיחות עם עצמי שהכל בסדר ואני לא אתן לאף אחד לנצל אותי כי הם רוצים אותי אני ישר אבוא. זה לא יהיה ככה.

החוצפה של האנשים לפעמים מגיעה לשיאים.

זה מעצבן, זה מטריף.

אני שמחה שהצלחתי לכתוב פה ולא לספר את הפרטים לעומק, כי כנראה אם הייתי עדיין אנונימית - זה לא היה מצומצם כ"כ...

אבל, שיהיה.

אגב,

יש פה רק אדם אחד ממי שאני מכירה שאני רוצה שהיא תקרא. וזאת ולנטינה (קישור)... אני מתה עלייך יפייפיה. 3>

שיהיה לכם המשך יום נהדר. היום השיפוץ מסתיים [בערך;)], אני ואמא נלך לקנות צבע לצבוע את הקירות וגם צבע לחדר שלי. עדיין לא החלטתי איזה צבע אני רוצה. רציתי כחול, אבל ראיתי אצל אנשים צבע כחול ולא ככ אהבתי. אז אולי חום בהיר... :}

"לא רק פנים יפות,

מי שמביט בי בי מאחור מבחוץ, לא יודע מי אני".