הימים כמעט ולא זזים לי. עדיין עם השיפוץ. קשה לסבול את זה.

בן של אחד השיפוצניקים פה דיבר איתי היום מלא. דיברנו על כל מיני נושאים: עבודה, משפחה, חברויות, ואפילו בעקיפין נגענו בעיניין של סקס.

נחמד לדבר איתו והכל... אבל אין מצב לכלום.  פשוט כי הוא לא מוצא חן בעיני כגבר.

כשיצאתי עם ג' (נקרא לו ככה ;) נמשכתי אליו קצת. התנשקנו כמה פעמים אבל אחרי זה הקשר התנתק.

ביום הולדת שלי קיבלתי הודעה "המון מזל טוב מתוקה". אחרי חודש נזכר פתאום להופיע. כעת אנחנו בקשר רופף.

זה כמובן היה ברור שאנחנו לא מתאימים. הרי מי שמתאים בדרכ לא יפסיק את הקשר לחודש, או שמא, אני טועה? בכל-מקרה, אני באמת לא נמשכת אליו.

התכתבנו היום והוא ביקש ממני להכיר לו מישהי. אני לא נעלבת מזה, כי אני מודעת שלא יהיה בינינו כלום יותר. וכבר יש לי רעיון מי יכולה להיות איתו. כמובן, אני צריכה לדבר איתה קודם. חברה שלי.

עכשיו, נשאלת השאלה - למה את מי שאני רוצה להכיר ואולי להיות איתו בקשר אחרי זה, זה לא הולך?

איתו יכולתי להיות בקשר של חבר וחברה, להעביר את הזמן בכיף... אבל אני לא חושבת שאני ארוויח מזה משהו, כי הרי הוא לא הכי מוצא חן בעיניי. וזה יהיה סתם כמו להעביר את הזמן שלי.

הבחור האחרון שיצאתי איתו, הוא דיי משך אותי. והוא מעניין כזה. הייתי רוצה מאוד להכיר אותו מקרוב יותר. באותו יום כשבני-דודים שלי ארגנו מפגש של חברים, לא יצא לי ללכת. הייתי אחרי הבגרות בספורט וגם אחרי אירובי וליום למחורת הייתה לי בגרות באנגלית בע"פ והייתי צריכה לקום ממש מוקדם בבוקר. אז חשבתי קודם על עצמי.

אני מקווה שיהיו לנו הזדמנויות עוד להפגש ולהכיר מקרוב יותר.

אני - שעדיין מחכה ומקווה.