היום עברתי את הבגרות בספורט. ואי! אני לא מאמינה שבחיים יותר לא יהיה לי ספורט. כ"כ אבל כ"כ כייף.

בהתחלה הגענו לבית-הספר וכל השיכבה התכנסה באולם הספורט. עשינו כפיפות בטן של דקה (עשיתי 56! כבוד! ;)).

אחרי זה היה מתח, זה להחזיק את עצמינו... הצלחתי רק 26 שניות. -_- אבל לא נורא. ואז היה קוביות. ששם הלך סבבי.

ואז הייתה ריצה. שהיא הייתה קשה מאוד. אבל הצלחתי. ^^

וזהו...

אין יותר ספורט!! זה נקלטטט?!?!

-

לפני כמה ימים יצאתי לפגישה עם בחור. זהו חבר של בן דוד שלי ובן-דודי החליט להכיר בינינו. אז גם בן-דוד הצטרף לפגישה.

הלכנו לפאב נחמד, ישבנו, שתינו שלושתינו בירה והעברנו את הזמן בדיבורים.

בכללי?

הוא בחור נחמד... אבל... (תמיד יש אבל) לא יודעת אם יצא מזה משהו. גם בגללי וגם בגללו. לא בא לי לפרט.

מאז לא ניפגשנו, אז היום בני דודים שלי עושים פגישה עם חברים בגלל שהם יצאו מהצבא וזה... והבחור יהיה שם.

אני לא יודעת אם ללכת או לא. או מצד שני, כדאי ללכת בשביל בני-דודים שלי (הם תאומים אגב) ולהתייחס לאותו בחור באדישות.

קיצר, אני לא יודעת מה אני אעשה.

אני כ"כ מבולבלת.

הרי יש לנו שיפוץ בבית וכבר פעמיים בא לפה הבן של אחד העובדים. והוא ממש אבל ממש חמוד. :) בן 21. :]

אז הוא שם עליי עין. ואני עליו. אבל באמת בקטנה. ודיברנו וכאלה... ואני לא רוצה לחשוב כבר על אף-אחד. :[ ז"א, בא לי מישהו... אבל אין לי אף-אחד... ולהשלות את עצמי לגבי מישהו? ממש כבר לא מתאים לגיל שלי.

נחייה ונראה.

בינתיים?

אני צריכה את השקט שלי.

 =

=*=

אני רוצה ברשותכם, להמליץ על בלוג שאני אישית מאוד אוהבת. היא בחורה נפלאה והכתיבה שלה שווה הרבה.

תכנסו, תקראו... ו... גם תגיבו. (:

הנה הלינק שלה :

         http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=538119

3333333333333333>