- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - ->

הייתה לנו היום הצגה, הבחורה ששיחקה בהצגה היא בעצם נאנסה במציאות... היה ככ מרגש אפילו אותי, אני מציינת, אפילו אותי היא הצליחה לרגש. היא בעצמה בכתה.

איך אונס יכול להרוס משפחה שלמה. ואף-אחד לא מבין את אותה הילדה וככ קשה לה בחייה.

השנאה לגברים... כ"כ מובן...

לא מבינה באיזו זכות מישהו יכול לגעת בי או בכל בחורה אחרת. לא מבינה את זה.

לדעתי אם יש מקרה של אונס, פשוט לגרום לאותו גבר כבר לא להיות גבר... לשלול ממנו את זה. כך האונס יפחת במדינה הזאת. אבל לא... למה שמישהו יתעסק בדבר ככ שולי? נכון?

והכי מרגיז אותי אם יש מקרה של אונס אחריי זה קוראים לבחורה "מופקרת" ומתאכזרים לקורבן. את זה אני לא קולטת. זה הורג אבל מה זה הורג אותי...

את האשם לא מאשימים, תמיד אומרים דברים רעים על הקורבן.

=

התחלתי לרשום סיפור, יש תחרות בישרא ו-50 הסיפורים שיזכו הם אלה שיקבלו כרטיס לסרט... בכל-אופן, בגלל זה פתחתי את הבלוג כי הבלוגים חייבים להיות פתוחים ולא בלוגים פרטיים.

בהמשך אני אעלה אותו.