אופטימיות היא שם המשחק

נסעי לבית  ילדים שהייתי בו לפני שאימצו אותי.

זה מוזר אבל הכל נראה שם בדיוק כמו בסרטונים שאבא צילם. 

אפילו הארנב הצהוב עדיין זרוק שם. 

נכנסתי למשרד שבו ישבו שתי עובדות סוציאליות 

ובאנגלית מקולקלת התחלתי להסביר שאני רוצ לפתוח את התיק אימוץ. 

אחת הן הנהנה בראשה ואמרה  שאי אפשר בלי צו מבית משפט. 

הסתכלתי  עליה  בחצי חיוך..

כן..זה היה מבאס. 

אבל זה לא היה משהו שלא יכולתי לצפות מראש.