כי אם אני לא אכתוב מי יכתוב?

כי אם יש מקום שאני רוצה להמנע ממנו, זה הראש שלי. לכתוב זה לחפור לתוכו עם שתי הידיים פנימה אל תוך העפר והזבל. 

כל מילה מהדהדת כמו מהלומה של ברזל על סלע.

כל משפט מחזיר אחורה גלים של כאב ויאוש.

אך עדיין...

הנפש נכספת אל החיבור והצירוף הפשוט שנוגע איכשהו איפשהו למישהו. וההכרה שגם העור שלי סומר עם הרוח הקרה בדיוק כמו של כל אחד אחר. ממלאת את העולם, ולמרות הלילה השקט והמאוחר, גם אני וגם אתם, לא כל כך לבד.

כמה מצער שרובנו מפחדים מדי מן העולם מכדי להענות להזמנה... בצדק. בכל אחד יש טורף, מאחוריי כל חיוך יש מפלצת.

אני מאחל לכם כנות, היכולת לשמוע את האמת ולהתנחם בה גם כשהיא רחוקה מלשאת חן.

עדכונים למי שיש לו איזה ענייין חולף ומזדמן בסאגת חיי חסרי המשמעות.

הבן מסרב לפגוש את האם קרוב לחצי שנה, היא תבעה אותי בבית משפט. מה אומר? מה גורם לה לחשוב שיש לי איזה רווח מהמצב הזה או שליטה עליו?!? מה אני אמור לעשות? להכריח נער בן 13 ללכת למקום שרע לו בו? מצטער... לא הייתי עושה את זה לבן של זר.

הבת חזרה אחרי שמונה ימים, לאמא שלה התחשק לנסוע לחו"ל אז היא סגרה את טפטפות הרעל. מאז הילדה המסכנה הזו קרועה בין שתי מחנות.

וכן, אלו מחנות וזו מלחמה, והמלחמה הזו כמו כל מלחמה גובה קורבנות בלי להבחין בין גיל. כמה יפי נפש שמעתי אומרים שצריך למנוע את זה מהילדים... נלחמים על הילדים. איך בדיוק תחסוך את זה מהם? שיהיה... משהו נפל למקום לפני כמה שבועות ואני מוכן לקבל ולהלחם בשיניים עם הבלתי נמנע.

לבן החורג תהיה בר מצווה בקרוב, האבא לא מראה עניין גדול במאורע של בנו היחיד. (עוד 3 בת מצוות יש לו בהמשך, אבל בר אחדש בלבד.)

הבת החורגת, תלויה על בלימה של דכאון ועצבות. 

אנחנו לא בוחרים את הבעיות שלנו. 

לכל ילד יצא לי לספר את הסיפור הבא ב24 שעות האחרונות:

קיר נפל על איש אחד שהלך ברחוב, מגיע האמבולנס מטיס אותו לבית החולים שם מזמינים לו סדרת צילומים לחפש שברים.

עוברים על התצלומים ואף לא סדק קטנטן, רק גוש בכליה השמאלית מעורר את חשדו של אחד הרופאים. הוא קורא לרופא אחר, עושים ביופסיה ומגלים סרטן, וצריך להוציא אותו מהר. מודיעים לאיש.

איזה מין מזל שנפל עליי הקיר אומר האיש אחרת לא הייתי מגלה את הסרטן.

דלת מסתובבת...

איזה מין מזל אומר האיש קודם נופל עליי קיר ועכשיו גם יש לי סרטן.

אם תחכה לרגע המתאים תחכה לנצח, כל בעיה שתפטור תתחיל תגובת שרשרת שיוצרת את הבאה, אולי גדולה יותר אולי פחות. 

ההורות הזו, תחשבו טוב לפני שאתם נכנסים לזה, חיתולים זה החלק הקל...

"ילדים קטנים צרות קטנות, ילדים גדולים צרות גדולות."

אישית...

אני זקוק להצלחה, עדיין לא לגמרי בטוח איפה לחפש אותה. שייכות ומשמעות. הגדרה. 

המתנתי די זמן לדעת שכדי להגיע לשם אתה צריך להתחיל ללכת, אף אחד לא יעצור ויציע לקחת אותך איתו, ואם יציע, לך תדע מה מחכה לך מאחוריי החיוך...

מסביבי אנשים מביאים לעולם תינוקות כדי להגדיל את האובדראפט שלהם, ואחרים מתגרשים כדי שהכפיל את הוצאות הבסיס על מחצית השכר. לעיתים נדמה שאני והיא חיים על אי, משהו פה שונה, מין גלאפגוס כזה צורת חיים אחרת, דומה בבסיסה אבל שונה מספיק כדי להבחין בהבדל. איכשהו היא מרגישה ברת מזל שיש לה אותי, תמיד כשהיא אומרת לי את זה, אני עונה "איזה מזל  שאין לך סטנדרטים."

אפילו אם חרב דמוקלס מרחפת מעל לראש תלויה על חוט השערה, עד שזו תיפול, אתה המלך של כל מה שאתה רואה.

לא קוהרנטי, ולא במקרה...

אבל הקשר שם, לא מאוד מעניין אותי אם מעניין אתכם. אבל הוא שם...

היו בטוחים