כי אם אני לא אכתוב מי יכתוב?

חצי ירח נחבא ונגלה

ענן חולף וענן עובר

אדים של אי ודאות עמומה

נפרדים ובודדים

רמץ נשכח בתום הסערה 

בודאי לא קל להיות זה שנשאר מאחור

להינטש מבלי משים כמו תינוק חסר ישע במכונית

החום עולה וקורע אותו מן הידיים הריקות 

אל תבכה ילד, עכשיו כשאיש לא שומע

תשאיר לאמא ואבא את הדמעות

מי אשם ומי יעז להאשים

סלחו לי אם תוכלו, אנוכי לי בודאי לא אסלח

עוד ענן רפה, רחוק מעב נמס ברוח

למי אתה חסר עכשיו ולמי תחסר מחר

היית חלק ואז היית נפרד

היית אחד עם הכל

והכל נגמר

הכל החלים כמו נגע עדין על העור

נמוג עם שפשופי החול וגלי מי המלח

הנה עכשיו הכל מלוטש ובהיר

מנצנץ כמו כוכבים בוערים ובוהקים בלילה הצח

חצי ירוח גלוי מחייך שבע רצון

הסערה איננה לא נותר ממנה זכר

אבל אני לא אוכל לשכוח

לא בקרוב

אולי לא לעולם

איך אפשר לשכוח תינוק שחייך אליך פעם מן העריסה

חיוך תמים, נעים ורך

הוא היה,

הוא היה 

ועכשיו העריסה ריקה וקרה

הוא היה!

והוא איננו עוד...