לאחר כמה רגעים ארוכים של מחשבה , אט אט הסיתה את מבטה לכיוון ידה , לפתע ראתה יד
האוחזת בידה שלה , בפזיזות רבה הביטה באדם הניצב מולה , וראתה בחור בגילה , גבוה בעל
עיניים כחולות אפרפרות , שיער שחור עורב ועור חיוור . דולי לא היססה , הסירה את יד הבחור האוחז
בה מידה שלה והחלה לפתוח את הדלת באיטיות , לפתע הבחור זעק לעברה בקול צרוד הדומה לקולו
של אדם שלא ידע בחיים איך נשמע קולו " חכי , בבקשה , אני מתחנן בפנייך ! " וקולו שונה לקול של נער .
דולי ניצמדה לדלת בחוזקה וענתה בקול מפוחד " מ..מ..מ..מה ? " הנער החל להתקרב אלייה במהירות
רבה , דולי לא היססה , פתחה את הדלת וזינקה לכיוון המסדרון . בעודה בורחת מהנער , הנער החל
גם הוא לרוץ אחריה , לפתע דולי מעדה על אבן הניראתה מאוד משונה . דולי המשיכה לזחול לכיוון חדרה אך
הנער תפס ברגלה והיא צעקה : " תעזוב אותי !!!! " הנער לא הרפה מרגלה ולחש : " תשתקי לעזאזל את
תעירי אותם " דולי אמרה בקול מפוחד " את ... מי ? " והנער הרפה מרגלה " בבקשה אני צריך אותך
תעקבי אחריי " הנער שלח את ידו לכיוון דולי בכוונה לעזור לה לעמוד על רגליה , דולי דחתה את
"הצעתו " ואמרה בקול מאיים " אני לא מכירה אותך , מי אתה בכלל ? " והנער ניסה להוציא הגה אך
דולי קטעה אותו והמשיכה בדבריה " לא אעקוב אחרייך לעולם " הנער אחז בחוזקה בידה של דולי
וגרר אותה לכיוון לא ידוע , המקום דמה למבוך אינסופי חוץ מהעובדה שבכל פינה היה חדר , כל
דלת הייתה זהה לשנייה חוץ מהעובדה שעל כל דלת ודלת היה מספר שונה אך לא לפי סדר מספרי כלשהו .
הנער גרר אותה לפינה נידחת במבנה , ואמר לה בלחש :" אני מתנצל שלא הצגתי את עצמי " ועצר את עצמו
"אין לי זמן להסברים , אך אקצר את דבריי . המקום הזה נפלא , יתייחסו אלייך כמו אל מלכה חשובה ,
ובמידה ותיראי שומרים לוקחים בכוח אנשים מהמחלקה שלנו , לא יהיה לך צורך לדאוג , ובנוסף אם ובמקרה
תתקלי באותם אנשים אז תדעי שלא נגרם להם שום נזק " וחייך חיוך רחב . דולי ענתה בזילזול :" אחזור
אל שאלתי , מי אתה ? " לאחר כמה שניות של דממה הנער ענה " תוכלי לקרוא לי ריצ'י " דולי עמדה על
רגליה הדקיקות וענתה בציניות ובכעס רב : " ובכן ריצ'י , מכיוון שאני לא מכירה אותך ואתה גררת אותי לפינה הנידחת והמזוהמת הזאת בכדי לספר לי שטויות אז אני מתכוונת ללכת מכאן " דולי בחנה את תווי פניו המדויקות
עד שנסחפה עם מבטה לתוך עיניו הכחולות , ושקעה לתוכן , דולי נסחפה עם עיניו ולא חשה שהוא כורך מסביבה
את ידיו הארוכות , לאחר כמה דקות של דממה , דולי זינקה ממקומה ובחנה את ריצ'י בכעס . דולי התקדמה לכיוון
חדרה עד שלפתע נתקלה בחפץ כלשהו , ומעדה על ריצפת השיש הקפואה , היא הביטה לאחור וראתה את אותה
אבן משונה . דולי בחנה את האבן בצורה חשדנית והחליטה שתבדוק את האבן . לאבן היו גוונים מאוד מיוחדים
בצבעים ירוקים, כחולים , צהובים כתומים וסגולים . דולי הירהרה בליבה , עד שהיא הגיעה לאבן עם קצות אצבעותיה ולהפתעתה הרבה האבן הייתה חמה מאוד , דולי כרכה את כפות ידיה סביב האבן והתענגה על חומה .
עד שלפתע האבן שינתה צבע , ודולי הרגישה מוזר , עד שמתוך האבן יצא קול מוזר שאמר ...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
TheCandyHolicYummy!
