חי יהוה אל חי אלוהי העברים

בליל הכלולות נתן לי אהובי

מתנת אהבה

שתי פנסים בעיניים

ונתן לי בבטן בעיטה

וכמה בכיתי

כמה דמעות

והבטן כאבה לי

שעות על שעות

אבל לא סיפרתי לאף אחד

רק בכיתי בחושך בכי מפוחד

ואהובי אמר לי

תשתקי כלבה

או שאני מפרק

אותך חתיכה חתיכה

אז לא בכיתי

הייתי גיבורה

פחדתי מהמכות

ופחדתי מהחגורה

אז שתקתי

בהריון שלי עם הבן

אהובי בעט לי בבטן

ואמר לי מרוב עצבים

תשתקי כלבה

או שאני חותך אותך

חתיכה חתיכה

ושורף לך את הפנים

גם כן צורה לך

וגם כן פנים

שמנה מסריחה

אז לא בכיתי

הייתי גיבורה

פחדתי מהמכות

ופחדתי מהפלה

אז שתקתי

כמה שאהבתי את אהובי בהתחלה

הוא היה עדין והיה אוהב

ורגע אחרי החתונה

אהובי הפך לאויב

כאשר הוא בא הביתה

אני קופצת לדום מתוח

כי  אי אפשר לדעת

מהו מצב הרוח

אצל האדון

את הרחוב אני רואה

רק מהחלון

דרך הוילון

לא נשארה שום חברה

כולן נעלמו

בגלל האווירה

שהוא משרה בבית

כשהוא בא מהעבודה

אבל אני לא בוכה

אני גיבורה

בגלל הילד

אני מוכרחה

לשתוק ולחטוף

שהוא דופק אותי

ודופק בי מכות

וקללות

ויריקות

והשפלות

כי אני לא שווה

כי אני רק הכלבה

של האיש שפעם אהבתי

הכלבה של האיש לו נישאתי

או אלוהי האחד הגדול

הרוג אותו

ושלח אותו לירכתי השאול

שיישרף באש הגיהינום

לעידן ועידנים

ואני אוכל לשוב לחיים

בלעדיו

חי יהוה אל חי אלוהי עברים

את מילות הכעס יריתי בצרורות

כואבות כפגיעת כדורים

הן הולמות פתאום פוגעות ופוצעות

חודרות ועושות בך חורים

אז את עליי מסתערת

מלחמה שערה להשיב

כל עצב חושפת פוצעת

ממהרת לדקור להכאיב

כמו שרק את יודעת

אך מילים הן מילים

והלחץ יצא

והחיוך פרח במבט

ואת במבט חשדני מתרצה

מתנגדת בלאט

ונצמדת אט את

ובחיוך אשר פרח

את שלי ואני שלך

אז אביט בשתי עינייך

ואצלול אל מעמקייך

כמו פנינים אדלה ממך

מילים של אהבה

אצרף אותן אחת לאחת

אחרוז לי פנינה לפנינה

יקרות מפז מילות האהבה

ולפעמים כה קשה הנתינה

איטית היא האהבה

שבוערים בה אנחנו

אך היא מכלה כל חרון

ובעקבותיה שלווה בנותינו

ועת ייתם בי הכעס

או אותה אדישות מתנכרת

אענוד על חלקת צווארך

 פנינים

מחרוזת אהבה נהדרת

חי יהוה אל חי אלוהי העברים

כשאת שמחה את החלום

כשאת עצובה את ארס

לו רק יכולתי להבין

כיצד זה נתפסתי בקרס

אשת חלומות שלי

לחלום אותך זה כיף

לחיות איתך חי יום יום

זה קשה ומעייף

כשרע לך העולם נורא

ואז אני סתם קוץ

כשטוב לך את רוצה לצאת

וכוכבים לקטוף

כשרע לך אני סובל

כשטוב לך סובל גם

לפעמים אני שואל את עצמי

מה אתה מוצא בה מטומטם

על שאלה כזאת

שום חכם לא יענה

נכון אוהב אותה

ולפעמים שונא

כשרגשות כאלה

משמשים בערבוביה

אני בצרות חביבתי

ולך יש בעיה.