חי יהוה אל חי אלוהי העברים

ספר ישעיהו פרק ז " לכן ייתן אדוניי הוא, לכם אות, הנה העלמה, הרה וילדת בן, וקראת שמו, עימנו אל, חמאה ודבש, יאכל לדעתו מאוס ברע, ובחור בטוב ".

אבל בישוב עמנואל שבשומרון, החרדים "האשכנזים" מואסים בטוב, ובוחרים ברע, ומאכילים את המזרחים שם חרא ולא חמאה ודבש.

ההתנשאות הריקה של חסידי סלונים (עיירה בפולין) על המזרחים בעימנואל, תוך שהם נאחזים בתורה כאילו יש בה מצווה להפלות בין איש לאחיו, היא המהות של הקטב המרירי, הקטב המרירי שקורע את העם הזה לגזרים.

בספר דברים פרק לב, בשירת האזינו הלב והליבה של העבר, ההווה, והעתיד של העם העברי, השירה שיהוה אל חי ציוה על משה, ויהושע ללמד את בני-ישראל, אמר יהוה אל חי  על עמו הסורר ומורה:

" וישמן ישורון ויבעט,  שמנת עבית כשית,

וייטוש אלוה עשהו,

וינבל צור ישועתו.

יקניאוהו, בזרים בתועבות, יכעיסוהו.

יזבחו, לשדים לא אלוה

אלוהים, לא ידעום

חדשים מקרוב באו

לא שערום אבותיכם.

צור ילדך, תשי

ותשכח, אל מחוללך.

וירא יהוה, וינאץ,

מכעס בניו, ובנותיו.

ויאמר, אסתירה פניי מהם

אראה, מה אחריתם,

כי דור תהפוכות המה

בנים לא אמון בם.

הם קינאוני בלא אל,

כיעסוני בהבליהם,

ואני אקניאם בלא עם

בגוי נבל אכעיסם

כי אש קדחה באפי,

ותיקד עד-שאול תחתית,

ותאכל ארץ ויבולה,

ותלהט מוסדי הרים

אספה עלימו,

רעות חיציי, אכלה בם

מזי רעב ולחומי רשף,

וקטב מרירי "

כל מי שרואה את מה שקורא בעימנואל, ומי שרואה את מה שקורה לעמנו בארץ האבות בימים האלה מבין כי בגלל הקטב המרירי:

" מחוץ, תשכל-חרב,

ומחדרים, אימה

גם בחור, גם בתולה

יונק, עם איש שיבה."

ובשבוע הזה ראינו באשדוד ברחוב הר סיני (לעג לרש), כי הקטב המרירי פוגע גם בעובר בבטן אימו, לקטב המרירי הזה קוראים לא פחות מאשר, מזל, בר, אושר, ומתוך כך אתה למד, כי למי שמאמין במזל, האושר הוא דבר יחסי, וחולף.

אם הינו נקראים שוב להר סיני, כדי לקבל שוב את התורה, העם העברי על כל תפוצותיו לא היה מסכים שהתורה תינתן שוב רק על הר אחד הר סיני, העם לא היה מסכים לקבל תורה אחת לעם, אלא שכל עדה, כל פלג, וכל זרזיף, היה דורש לקבל את התורה על הר שהוא רק שלו, ותורה מסוג אחר, ובנוסח אחר משיש לכל הזרמים האחרים.

לא בכדי קרא לנו יהוה אלוהינו בשירה הנהדרת שלו האזינו:

" שיחת לו לא, בניו מומם

  דור עיקש, ופתלתול. 

 הליהוה, תגמלו זאת

  עם נבל, ולא חכם."

כי נכון אנחנו עם נבל ולא חכם, אנחנו עם טיפש, שניתפס רק בעיניי עצמו כעם חכם, אבל הוא ממש לא כזה, לא עם שמפורד בכל הגויים, אלא עם שמפורד בתוך עצמו, ובכך אנחנו עם שמפורר את עצמו לדעת.

הקטב המרירי מושל בנו בכל אורחות חיינו, אנחנו בוחרים בימין או בשמאל, אבל אף פעם אנחנו לא בוחרים בדרך הישר, שהיא לא שמאל ולא ימין.

לא דרך החרדים, ולא דרך האתיאיסטיים, אלה דרך הישר כפי שציוה לנו, ולימד אותנו יהוה אלוהינו אדון כל הארץ.

לכל אחד ואחד מאיתנו יש חלק בחורבן שממשש לבוא עלינו, ואף אחד מאיתנו לא יוכל להגיד ידי לא שפכה את הדם הזה, ועיני לא ראתה, ידע כל אחד מהעברים בני-ישראל כי ידיו שפכה את הדם הזה, אם במעשה, ואם במחדל, ועיניו ראו, והעדיפו לא לראות.

יש עוד סיכוי אחד להסיר את רוע הגזרה מעלינו בטרם פורענות, אבל הסיכוי הזה לא נמצא בימין, ולא נימצא בשמאל הסיכוי הזה נמצא בדרך הישר, בתורת יהוה אל חי שנתן ביד משה עבדו בהר סיני, ובערבות מואב.

דרך הישר אינה דרך ההלכה והרבנים, ולא בדרך החילונים, הדרך היא הדרך שיהוה אל חי אלוהינו התווה לנו בצמצום בשירה הנהדרת שלו שירת האזינו, ובברכה שברך משה עבד יהוה לפני מותו, לאמור " ויהי בישורון מלך, בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל".

ואם לא יהיו יחד שבטי ישראל, הם יוכו בשבט יהוה מכות גדולות ונוראות כפי שיהוה הכה אותנו בחרון אפו בשואה שהבאנו על עצמנו במלחמת העולם השנייה.

ידע כל איש ישראל, ותדע כל אם עבריה, כי את החורבן המתרגש עלינו בקרוב הם הביאו עצמם ועל צאצאיהם הם הביאו במו ידיהם.

ולעיר אשר בשומרון לא יקרא עוד עימנו אל, ויקרא שמה סר אל וצל מוות, כי סר יהוה האלוהים ממנה.

אפרים העברי      

                            חי יהוה אל חי אלוהי העברים

לכל המבקשים מיהוה אל חי אלוהי העברים אבינו מלכנו את הכל, יש לי שאלה אחת קטנה, ומה אתם נותנים? האם קראתם פעם את התורה באמת מכל הלב, רק את התורה, בלי פרשנות?

האם אתם שומרים את מצוות הבורא יהוה החי לעולם ועד, או את מצוות הרבנים, שהיום הם חיים, ומחר הם מתים, ובין לבין הם ממררים את חייכם בהלכות שהם ממציאים חדשים לבקרים?

האם אתם שומרים על הארץ אשר יהוה אל חי נישבע לתת לאבותינו ולזרעם עד עולם, לא רק בגבולות, אלא גם בתוך הגבולות, בחוצות שלכם?

האם אתם מוכנים לוותר אפילו על רגב אחד מאדמת ארץ זבת חלב ודבש, או שאתם מוכנים להילחם בכל העולם עד חורמה, כדי שאפילו רגב אחד מאדמת ארץ זבת חלב ודבש לא יגרע מנחלת אבותינו? מדוע אתם חושבים שיהוה אל חי חייב לכם כל הזמן את הכל, ואתם לא חייבים לו כלום, ורק מבקשים תן לי, תן לי, תן לי, למה?

אחיי, ואחיותיי, תגידו תודה על זה שיהוה אל חי ברא אתכם, ובושו על שאתם לא מעריכים את המתנה הזאת, ואתם מתווכחים איתו, ועל תורתו, כרוכל בשוק ומבקשים שיתן לכם עוד ועוד.

רוצים עוד, תתנו עוד, תשמרו על הברית בין יהוה אל חי, ובינכם בקנאות.

לחוזה הזה, הברית, יש שני צדדים, והתורה היא ברית (חוזה) ביניכם לבין בורא עולם, חוזה שלדעתכם רק יהוה אל חי מחויב לו, ואילו אתם רק נהנים ממנו, תוך שאתם כדי שאתם רומסים ברגל גסה את כל הסעיפים בחוזה.

אז באמת תגידו תודה על זה שבבוקר אתם פותחים את העיניים, ועל זה שאתם עדיין חיים בחלק הכי קטן של ארץ זבת חלב ודבש, כי לא בטוח שזה מגיע לכם, וממש לא בטוח שאתם תישארו בארץ זבת חלב ודבש עד זמן רב.

אפרים העברי

חי יהוה אל חי אלוהי העברים

ביום שבוקרו הוא ערב

המחשבות רצות

בינות איימי החרב

ולחץ הצרות

ואיך נימאס לי מכל ההדדיות

החד צדדית הזאת

מכל הביחד המזויף הזה

שתמיד לבד

מוטב לראות סרטים כחולים

ולעשות ביד

מלהיות לבד

אין בי כלל שום פחד

מה שהורג אותי

זה זיוף של הביחד

תופש פינה שקטה

ושם בה את הראש

דופק עוד כוס של בירה

אני אחשוורוש

פתאום את מופיעה

עם תובנה מלומדת

ובין כל המילים שלך

רואה איך את פוחדת

רוצה כל כך לעזור לך

ויודע שלא אוכל

מהחיים האלה כמוך

אני רק מבולבל

כל הזכויות שמורות למחבר אפרים