חי יהוה אל חי אלוהי העברים

עיון בדיבר הראשון בעשרת הדיברות ספר שמות פרק כ

"וידבר אלהים, את כל-הדברים האלה לאמר.  אנכי יהוה אלהיך, אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים:  לא-יהיה לך אלהים אחרים, על-פני. לא-תעשה לך פסל, וכל-תמונה, אשר בשמים ממעל, ואשר בארץ מתחתואשר במים, מתחת לארץ. לא-תשתחוה להם, ולא תעבדם:  כי אנכי יהוה אלהיך, אל קנאפקד עון אבת על-בנים על-שלשים ועל-רבעים, לשנאי. ועשה חסד, לאלפיםלאהבי, ולשמרי מצותי."

במעמד הר סיני אמר יהוה אל חי אלהי העברים את הדברים האלה נוכח כל עמו, כה אמר יהוה "אנכי יהוה אלהיך, אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים"

משמעות הדבר הוא כי יהוה הוא שהוציא כל אחד ואחד מכם מארץ מצרים שבה הייתם עבדים למצרים, ולכן "לא-יהיה לך אלהים אחרים, על-פני." ולכן אתה "לא-תעשה לך פסל, וכל-תמונה, אשר בשמים ממעל, ואשר בארץ מתחתואשר במים, מתחת לארץ. לא-תשתחוה להם, ולא תעבדם".

למה לא כדי לך לעבור על מצוותי?

כי אנכי יהוה אלהיך, אל קנא פקד עון אבת על-בנים על-שלשים ועל-רבעים, לשנאי. 

יהוה אל חי מודיע לעמו כי התכונה הראשונה שבה הוא ניחן היא הקנאות, יהוה הוא אל קנא, והוא לא עושה הנחות לאף אחד, הוא משלם לכל אחד מידה כנגד מידה, ויהיה האדם הזה חביב על יהוה ככל שיהיה.

להלן שלוש דוגמאות: 1) אהרון הכהן עשה את עגל הזהב  שמות לב ב " ויאמר אלהם, אהרן, פרקו נזמי הזהב, אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם; והביאו, אלי.ג ויתפרקו, כל-העם, את-נזמי הזהב, אשר באזניהם; ויביאו, אל-אהרן.ד ויקח מידם, ויצר אתו בחרט, ויעשהו, עגל מסכה" אהרון עשה את עגל הזהב בחרט הוא עיבד את הזהב כך שנוצר הפסל הזה, אך כאשר משה ויהושע ירדו מהר סיני ולוחות הברית בידי משה, ראה משה את המעשה שעשה אהרון, שיבר את הלוחות, ושאל את אהרון, מה-עשה לך העם הזה:  כי-הבאת עליו, חטאה גדלה.כב ויאמר אהרן, אל-יחר אף אדני; אתה ידעת את-העם, כי ברע הוא. כג ויאמרו ליעשה-לנו אלהים, אשר ילכו לפנינו: כי-זה משה האיש, אשר העלנו מארץ מצריםלא ידענו, מה-היה לו. כד ואמר להם למי זהב, התפרקו ויתנו-לי; ואשלכהו באש, ויצא העגל הזה."    

להלן האמת "ד ויקח מידם, ויצר אתו בחרט, ויעשהו, עגל מסכה", מול השקר "כד ואמר להם למי זהב, התפרקו ויתנו-לי; ואשלכהו באש, ויצא העגל הזה." עולה מכך שאהרון שיקר.

עקב מעשה העגל " כו ויעמד משה, בשער המחנה, ויאמר, מי ליהוה אלי; ויאספו אליו, כל-בני לוי.  כז ויאמר להם, כה-אמר יהוה אלהי ישראל, שימו איש-חרבו, על-ירכו; עברו ושובו משער לשער, במחנה, והרגו איש-את-אחיו ואיש את-רעהו, ואיש את-קרבו.  כח ויעשו בני-לוי, כדבר משה; ויפל מן-העם ביום ההוא, כשלשת אלפי איש." כשלושת אלפים איש שילמו עבור מורך הלב של אהרון, ועבור השקר ששיקר.     

מאוחר יותר מונה אהרון למשיח, והיה המשיח הראשון לכהונה, באותו יום שבו הוא נמשח למשיח, יהוה אל חי אל קנא שרף את שני בניו הגדולים של אהרון, את נדב בכורו, ואת אביהו, ומשה אסר על אהרון להתאבל על בניו.

ויקרא פרק י  " א ויקחו בני-אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו, ויתנו בהן אש, וישימו עליה, קטרת; ויקריבו לפני יהוה, אש זרהאשר לא צוה, אתם.  ב ותצא אש מלפני יהוה, ותאכל אותם; וימתו, לפני יהוה.  ג ויאמר משה אל-אהרן, הוא אשר-דבר יהוה לאמר בקרבי אקדש, ועל-פני כל-העם, אכבד; וידם, אהרן." ובשפת ימינו אומר משה לאהרון אתה עשיתה את העגל, כתוצאה ממעשך זה אני הכבדתי את ידי על העם וכשלושת אלפים איש שלמו עבור החטא שלך, ועכשיו אתה מצפה שאני אעשה לך פרוטקציה בגלל שאתה אחי?

יהוה אל חי הוא אל קנא, ומשה עבד יהוה הוא קנא.

דוגמא 2) חטאו של משה עבד יהוה: במדבר פרק כ  ז "וידבר יהוה, אל-משה לאמר.  ח קח את-המטה, והקהל את-העדה אתה ואהרן אחיך, ודברתם אל-הסלע לעיניהם, ונתן מימיו; והוצאת להם מים מן-הסלע, והשקית את-העדה ואת-בעירם.  ט ויקח משה את-המטה, מלפני יהוה, כאשר, צוהו.  י ויקהלו משה ואהרן, את-הקהלאל-פני הסלע; ויאמר להם, שמעו-נא המריםהמן-הסלע הזה, נוציא לכם מים.  יא וירם משה את-ידו, ויך את-הסלע במטהופעמים; ויצאו מים רבים, ותשת העדה ובעירם.  יב ויאמר יהוה, אל-משה ואל-אהרן, יען לא-האמנתם בי, להקדישני לעיני בני ישראללכן, לא תביאו את-הקהל הזה, אל-הארץ, אשר-נתתי להם.  יג המה מי מריבה, אשר-רבו בני-ישראל את-יהוה; ויקדש, בם."

עולה מכך שמשה האיש שיהוה מינה אותו להיות אלהים לפרעה, האיש שהוריד בידיו את התורה מהר סיני, האיש שהנהיג את העם והוליך אותו במדבר 40 שנה, לא זכה לדרוך על אדמת ארץ בני-ישראל, זכות שיש היום לכל אחד ואחד מכם.

משה הפציר ביהוה שיאפשר לו לבוא אל הארץ שלה הוא ניכסף, ויהוה אמר לא, כי יהוה הוא אל קנא, ואין אצלו "איפה ואיפה גדולה וקטנה"

דוגמא 3) בגלות בבל, בגלות רומא, ובמלחמת העולם השניה, מי שהביא את השואה על העם העברי, היה העם העברי, שהפר את הברית.

יהוה אל חי אל קנא הוא שבחר את המקל החובלים הכי מעוות, והכי מגוחך שהיה, את היטלר, והכה אותו, את העם הגרמני, האוסטרי, האיטלקי, היפני, ואת כל גרורותיהם בשיגעון גדלות, ובצימאון לדמם של העברים שהפרו את הברית שכרת איתם יהוה אל חי בהר סיני, ובערבות מואב.  

"דבר הקללה", ספר דברים כח  טו "והיה, אם לא תשמע בקול יהוה אלהיך, לשמר לעשות את כל מצותיו וחקתיו, אשר אנכי מצוך היום ובאו עליך כל-הקללות האלה, והשיגוך.ארור אתה, בעיר; וארור אתה, בשדה.ארור טנאך, ומשארתך.ארור פרי-בטנך, ופרי אדמתך שגר אלפיך, ועשתרת צאנך.ארור אתה, בבאך; וארור אתה, בצאתך.ישלח יהוה בך את המארה את המהומה, ואת המגערת, בכל משלח ידך, אשר תעשה עד השמדך ועד אבדך מהר, מפני רע מעלליך אשר עזבתני.ידבק יהוה בך, את הדבר עד, כלתו אתך, מעל האדמה, אשר-אתה בא-שמה לרשתה. יככה יהוה בשחפת ובקדחת ובדלקת, ובחרחר ובחרב, ובשדפון, ובירקון; ורדפוך, עד אבדך.והיו שמיך אשר על-ראשך, נחשת; והארץ אשר תחתיך, ברזל. יתן יהוה את-מטר ארצך, אבק ועפר:מןהשמים ירד עליך, עד השמדך. יתנך יהוה נגף, לפני איביך בדרך אחד תצא אליו, ובשבעה דרכים תנוס לפניו; והיית לזעוה, לכל ממלכות הארץ. והיתה נבלתך למאכל, לכל עוף השמים ולבהמת הארץ; ואין, מחריד יככה יהוה בשחין מצרים, ובעפלים, ובגרב, ובחרס אשר לא תוכל, להרפא. יככה יהוה, בשגעון ובעורון; ובתמהון, לבב. והיית ממשש בצהרים, כאשר ימשש העור באפלה, ולא תצליח, את דרכיך; והיית אך עשוק וגזול, כל הימים ואין מושיע. אשה תארש, ואיש אחר ישגלנה בית תבנה, ולאתשב בו כרם תטע, ולא תחללנו.   שורך טבוח לעיניך, ולא תאכל ממנו חמרך גזול מלפניך, ולא ישוב לך צאנך נתנות לאיביך, ואין לך מושיע. בניך ובנתיך נתנים לעם אחר, ועיניך ראות, וכלות אליהם, כל היום; ואין לאל, ידך פרי אדמתך וכל-יגיעך, יאכל עם אשר לא ידעת; והיית, רק עשוק ורצוץ כל הימים. והיית, משגע, ממראה עיניך, אשר תראה. יככה יהוה בשחין רע, על הברכים ועל השקים, אשר לא תוכל, להרפא מכף רגלך, ועד קדקדך. יולך יהוה אתך, ואת מלכך אשר תקים עליך, אל גוי, אשר לא ידעת אתה ואבתיך; ועבדת שם אלהים אחרים, עץ ואבן.והיית לשמה, למשל ולשנינה בכל, העמים, אשר-ינהגך יהוה, שמה. זרע רב, תוציא השדה; ומעט תאסף, כי יחסלנו הארבה. כרמים תטע, ועבדת; ויין לא-תשתה ולא תאגר, כי תאכלנו התלעת. זיתים יהיו לך, בכל-גבולך; ושמן לא תסוך, כי ישל זיתך.בנים ובנות, תוליד; ולא יהיו לך, כי ילכו בשבי.כל עצך, ופרי אדמתך, יירש, הצלצל. הגר אשר בקרבך, יעלה עליך מעלה מעלה; ואתה תרד, מטה מטה. הוא ילוך, ואתה לא תלונו; הוא יהיה לראש, ואתה תהיה לזנב. ובאו עליך כל הקללות האלה, ורדפוך והשיגוך, עד, השמדך: כי לא שמעת, בקול יהוה אלהיך לשמר מצותיו וחקתיו, אשר צוך.והיו בך, לאות ולמופת; ובזרעך, עד-עולם. תחת, אשר לא עבדת את יהוה אלהיך, בשמחה, ובטוב לבב מרב, כל.ועבדת את-איביך, אשר ישלחנו יהוה בך, ברעב ובצמא ובעירם, ובחסר כל; ונתן על ברזל, על-צוארך, עד השמידו, אתך. ישא יהוה עליך גוי מרחק מקצה הארץ, כאשר ידאה הנשר:  גוי, אשר לא-תשמע לשנו. גוי, עז פנים, אשר לא ישא פנים לזקן, ונער לא יחן. ואכל פרי בהמתך ופרי אדמתך, עד השמדך, אשר לא-ישאיר לך דגן תירוש ויצהר, שגר אלפיך וצאנך עד האבידו, אתך.והצר לך בכל-שעריך, עד רדת חמתיך הגבהת והבצרות, אשר אתה בטח בהן, בכל-ארצך; והצר לך, בכל שעריך, בכל-ארצך, אשר נתן יהוה אלהיך לך. ואכלת פרי בטנך, בשר בניך ובנתיך, אשר נתן לך, יהוה אלהיך במצור, ובמצוק, אשר יציק לך, איבך. האיש הרך בך, והענג מאד תרע עינו באחיו ובאשת חיקו, וביתר בניו אשר יותיר.מתת לאחד מהם, מבשר בניו אשר יאכל, מבלי השאיר לו, כל במצור, ובמצוק, אשר יציק לך איבך, בכל-שעריך. הרכה בך והענגה, אשר לא נסתה כף רגלה הצג על הארץ, מהתענג, ומרך תרע עינה באיש חיקה, ובבנה ובבתה.ובשליתה היוצת מבין רגליה, ובבניה אשר תלד, כי תאכלם בחסר-כל, בסתר במצור, ובמצוק, אשר יציק לך איבך, בשעריך.אם לא תשמר לעשות, את כל דברי התורה הזאת, הכתבים, בספר הזה ליראה את השם הנכבד והנורא, הזה את, יהוה אלהיך. והפלא יהוה את-מכתך, ואת מכות זרעך, מכות גדלת ונאמנות, וחלים רעים ונאמנים. והשיב בך, את כל מדוה מצרים, אשר יגרת, מפניהם; ודבקו, בך. גם כל-חלי, וכל-מכה, אשר לא כתוב, בספר התורה הזאת יעלם יהוה עליך, עד שמדך.ונשארתם, במתי מעט, תחת אשר הייתם, ככוכבי השמים לרב: כי לא שמעת, בקול יהוה אלהיך. והיה כאשר שש יהוה עליכם, להיטיב אתכם ולהרבות אתכם כן ישיש יהוה עליכם, להאביד אתכם ולהשמיד אתכם; ונסחתם מעל האדמה, אשר אתה בא שמה לרשתה.והפיצך יהוה בכל העמים, מקצה הארץ ועד קצה הארץ; ועבדת שם אלהים אחרים, אשר לא ידעת אתה ואבתיך עץ ואבן.ובגוים ההם לא תרגיע, ולא יהיה מנוח לכף רגלך; ונתן יהוה לך שם לב רגז, וכליון עינים ודאבון נפש. והיו חייך, תלאים לך מנגד; ופחדת לילה ויומם, ולא תאמין בחייך בבקר תאמר מי יתן ערב, ובערב תאמר מי יתן בקר מפחד לבבך אשר תפחד, וממראה עיניך אשר תראה. והשיבך יהוה מצרים, באניות, בדרך אשר אמרתי לך, לא-תסיף עוד לראתה; והתמכרתם שם לאיביך לעבדים ולשפחות, ואין קנה." 

מכך אתם יכולים ללמוד מה יהוה אל חי מזמן לכם, בקרוב, אם לא תשובו אליו בתשובה שלמה, לא על פי ההלכה, לא על פי הקבלה, ולא בדרך כל השקרים שמלעיטים תופשי התורה אשר לא יודעים את יהוה אל חי את העם הזה חדשים לבקרים, כמו כל הרבנים, הבבות, החצרות למיניהם, כמו היידעונים, המנחשים, אור ואהבה, המחוברים לאנרגיות הקוסמיות, וכל המתקשרים ליקום, ולאישויות למיניהם.

" כי אנכי יהוה אלהיך, אל קנא פקד עון אבת על-בנים על-שלשים ועל-רבעים, לשנאי."

" ועשה חסד, לאלפיםלאהבי, ולשמרי מצותי."

כה אמר יהוה אל חי, ומשמעות הדברים הם כי על כל חטא שחוטא האדם ליהוה אל חי, הוא וצאצאיו ארבעה דורות ישלמו את החטא של החוטא.

יש בעמינו אנשים, ונשים, חשוכי צאצאים, כאלה שהם ואבותיהם, חטאו ליהוה אל חי, שוב ושוב עד שיהוה אל חי החליט למחות את שמם מתחת השמים כדי שלא יהיה להם יותר המשך.

עבד ליהוה אל חי אלהי העברים

אפרים העברי