חי יהוה אל חי אלוהי העברים

חשרת אבק כבדה צהובה

כיסתה את ארץ ישראל

השמש לא תיתן אורה

על כל הארץ צל

יהיו שמיך אשר על ראשך נחושת

והארץ אשר תחתיך  ברזל

אמר והסתיר פניו מעמו יהוה האל

וחיל וחרדה אחזו בארץ בני-ישראל

הליהוה תגמלו זאת עם נבל ולא חכם

אמר יהוה מאס בני ישראל ובחרונו זעם

מאסתם את ארצכם

אשר נתתי לכם

את נחלת אבותיכם

נתתם לאויבכם

לכן אתן ביד אויביכם

גם את חייכם 

שווא תתפללו

ואין אני שומע לכם

שווא תתחננו

ואין אני מרחם

אתן אבק את-מטר ארצכם

ועפר מן-השמיים יירד עליכם

עד הישמדכם

ארור אתה עמי וארור פרי בטנך

ארור אתה בבואך וארור אתה בצאתך

אשלח בך את המהומה בכל משלח ידיך

עד הישמדך ועד אבודך מפני רוע מעלליך

אתם מאסתם אותי מלהיות לכם אלוהים

אני מואס אתכם מלהיות לי לבנים

מאסתם את בריתי

מאסתם תורתי

אני מואס בכם

ובכל מעשיכם

אותי עזבתם מקור מים חיים

במקום תורתי הלכות

ושמתם עליכם רבנים

והם נהיו לכם לבורות

בורות חרבים נשברים

כי אוויל עמי ואותי לא ידעו

ואת מוסר תורתי לא לקחו

בנים סכלים המה

ולא נבונים המה

חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו

כיחשו ביהוה ויאמרו לא הוא

ראיתי את הארץ והנה תוהו ובוהו

שמה ושערורה בארץ נהייתה

הרבנים בשקר ניבאו

ומה תעשו לאחריתה

כדנה תאמרון להום

אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו

מארעא ומן תחות שמיא אלה יאבדו

כה אמר יהוה צבאות הנני פוקד עליהם

ההורים ימותו בחרב וברעב ימותו ילדיהם

ולא תהיה תקומה להם

ושארית לא תהיה להם

כי בשנת פקודתם

רעה אביא עליהם

הכוהנים לא אמרו איה יהוה

ותופשי התורה לא ידעוני

והרבנים ניבאו שקר ועמי ואחרי לא יועילו הלכו

ואני ציותי לכם במדבר אם רק בחוקותיי תלכו

לכן נאום יהוה עוד אריב אתכם

ואריב גם את בני בניכם

כי בפי נביאי לימדתי לכם

אל יתהלל חכם בחכמתו

אל יתהלל הגיבור בגבורתו

ואל יתהלל עשיר בעושרו

כי אם בזאת יתהלל המתהלל

השכל וידוע אותי כי אני יהוה

עושה חסד משפט וצדקה בארץ

כי באלה חפצתי נאום יהוה.