נגמר לי האוכל בבית. אז הלכתי לאכול במקום הרגיל בהרצליה עם חבר.
שאלתי לעצתו מה לעשות איתה. טוב לי איתה, אבל שנינו באנו מרקע כל כך שונה. והיא רוצה קשר רציני.
החבר שאל אם אני רוצה לעשות משהו חוץ מלשכב איתה.
אמרתי לו שלא.
ואז הוא אמר שאני צריך להיפרד ממנה. צודק, זה בדיוק מה שאני חשבתי.
ונפרדתי ממנה. זה היה לפני כמה ימים.
אבל לפתע יש בעיה.
משום מה צץ בי איזה רעיון מטומטם שזה לא נכון שאני לא רוצה לעשות איתה כלום חוץ מלשכב איתה.
שבעצם אם יש רשימה של דברים שאני רוצה לעשות איתה, זה דווקא לא יהיה בראש הרשימה.
אולי אני בעצם רוצה להתכרבל איתה ולראות סרט או לדבר, אבל באמת, לא שיחת חולין, סוג של דיבור כזה שבלי הרבה מילים נכנסים לנשמה של השני. משהו שמוריד את כל המחסומים.
מה פתאום יש לי רגשות כלפיה? הייתי בטוח שאני מחוסן מפני רגשות. סקס חסר משמעות, כרגיל, זה כל מה שאני צריך. זה הרי כל מה שגברים צריכים. אבל פתאום זה לא מספיק. גברים לא אמורים להרגיש. ככה חינכו אותי. אז אולי עדיף שלא להסתבך. זה יעבור לי, ואמצא מישהי שאני לא ארגיש כלפיה כלום ואז הכל יהיה קל ופשוט.
זה לא הוגן. מכה מתחת לחגורה. מה עושים עכשיו?