אבל אני יודע להסתיר את זה
הקודמת היתה סוג של פסיכולוגית
והיא אמרה לי שאנשים בדרך כלל מרוכזים רק בעצמם, וזה מפריע להם לראות את האדם שמולם
ורק הם מפסידים מזה
עכשיו כשאני חושב על זה אולי היא לא התכוונה "אנשים" רק באופן כללי
אז ניסיתי להסתכל קצת מסביב
יצא לי גם לדבר עם מישהי שחיה פחות או יותר כמו נסיכה
מכירים את זה שבסרטים יש את הגיבור שיש לו מערכות יחסים מושלמות עם כולם, ערכים עילאיים?
חשבתי שזה לא קיים במציאות, אבל מסתבר שכן
יש כאלה שיש להם מערכת יחסים תקינה עם ההורים שלהם
ולכן הם לא ממהרים לצאת מהבית בגיל 19
יש כאלה שנמצאים שנים עם החבר/ה מהתיכון, ומרגישים שלמים עם זה
שמפחדים מדברים מפחידים ונגעלים מדברים מגעילים
שומעים מיינסטרים
איך הם מצליחים??
אולי לא הגעתי ביום שבו שלימדו איך להיות שלם רגשית? או לפחות איך להיות בורג מלוטש?
אבל אני יודע לחקות אותם, את כל המושלמים האלה. לא הכי טוב, אבל אני לומד כל יום.
אני יודע איך להתלבש. איך לדבר יפה. איך לבזבז. כל הדברים ה"חשובים".
אבל אני לא יודע איך להפסיק להיות דפוק בזמן שאני מעמיד פנים שאני לא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
prowler