תה עושה סחרחורת
ולבן עושה לי רע,
ורגל תרנגולת
מעוררת בי בחילה.
אני נמנע מלאכול דברים
שיש בהם מן הנזק.
וזה כולל עוגות תמרים
ביצים, זיתים ושסק.
לא נוגע בכוסות שלא רחצו אותן,
וצלחות דביקות שלא ניגבו אותן.
נזהר מאוד, וישנה סיבה לי,
כי בכל מקום בלי נקיון
יש חיידק פוטנציאלי.
גלידה מצננת
וטשולנט עושה ורידים,
והבטן מתנוונת
כשסנדוויץ' לועסים.
חיידקים נמצאים על
העצים ובשמיים,
אני כמעט ולא נושם
ולא נכנס למים.
לעולם לא מפהק בפה פתוח
עד שלא בודק את כיוון הרוח.
נזהר באופן מדיקלי
לחיות עד מאה ושלושים,
פחות מזה לא בא לי.
מי שם מתקרב לו?
נראה לי קצת חשוד,
והופס, הוא מתעטש לו
אני עכשיו אבוד.
לא תהיה ברירה
אני אסגור את עצמי בחדר.
לא אצא שניה אחת
גם לא בליל הסדר.
אשטוף את הסבון לפני מקלחת
ארים ת'טלפון רק עם מטפחת.
יום, יום אבדוק את חום המצח
ואם הכל ילך יפה
פשוט אחיה לנצח.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
