שני יסודות/זלדה
הַלֶּהָבָה אוֹמֶרֶת לַבְּרוֹש
כַּאֲשֶׁר אֲנִי
רוֹאָה
כַּמָּה אַתָּה
שַׁאֲנָן
כַּמָּה עוֹטֶה
גָאוֹן
מַשֶּׁהוּ
בְּתוֹכִי מִשְׁתּוֹלֵל
אֵיךְ אֶפְשָׁר
לַעֲבֹר אֶת הַחַיִּים
הַנּוֹרָאִים
הָאֵלֶּה
בְּלִי שֶמֶץ שֶל
טֵרוּף
בְּלִי שֶמֶץ שֶל
רוּחָנִיּוּת
בְּלִי שֶמֶץ שֶל
דִּמְיוֹן
בְּלִי שֶמֶץ שֶל
חֵרוּת
בְּגַאֲוָה
עַתִּיקָה וְקוֹדֶרֶת.
לוּ יָכֹלְתִּי
הָיִיתִי שׂוֹרֶפֶת
אֶת הַמִּמְסָד
שֶׁשְּׁמוֹ
תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה
וְאֶת הַתְּלוּת
הָאֲרוּרָה שֶׁלְּךָ
בָּאֲדָמָה,
בָּאֲוִיר, בַּשֶּׁמֶשׁ, בַּמָּטָר וּבַטַּל.
הַבְּרוֹש
שוֹתֵק,
הוּא יוֹדֵעַ
שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טֵרוּף
שֶׁיֵּשׁ בּוֹ
חֵרוּת
שֶׁיֵּשׁ בּוֹ
דִמְיוֹן
שֶׁיֵּשׁ בּוֹ
רוּחָנִיּוּת
אַךְ
הַשַּׁלְהֶבֶת לֹא תָבִין
הַשַּׁלְהֶבֶת
לֹא תַאֲמִין.