אני לא יודעת הרבה, אני רק יודעת שלבכות כל השבועיים האחרונים לא עוזר.

אני לא מבינה הרבה, אני רק מבינה שהדמעות לא יגרמו לדברים להשתנות.

אני לא קולטת כל כך מהר, אני רק קלטתי שאני לא מצליחה להתמודד עם זה.

אני לא בוחרת בהרבה, אני רק בחרתי לנסות להשתנות ובדרך אני מגלה שהשינוי הפעם הוא הקשה מבין השינויים שעברתי בכל שנות חיי.

אני לא מאמינה גדולה, אבל אני מאמינה שאני אוכל לגרום לדברים להשתפר לפני שיהיה מאוחר מדיי.

אני כנראה גם קצת איטית , כי לקח לי כמעט 18 שנה להבין שהפסקתי להיות אחראית לדברים שקורים סביבי.

אני אולי קצת מאחרת, אבל נמאס לי להסכים להכל. קשה לי לומר לא. העיניים שלי לא התקלחו כל כך הרבה מאז שלמדתי שמותר לי לבחור בדרך החיים שלי.

קשה לי, אבל זה אפשרי, ואני ממשיכה לסבול ולהתעקש על זה לבדי, כי אני מאמינה ,מקווה,שבסוף זה ישתלם.