חלק מהשיר "פונאר" , שאותו שרה חוה אלברשטיין:
שקט, שקט, בני נחרישה.
כאן צומחים קברים.
השונאים אותם נטעו
פה מעברים.
אל פונאר דרכים יובילו,
דרך אין לחזור.
לבלי שוב הלך לו אבא,
ועמו האור.
שקט, בני לי, מטמוני לי,
אל נבכה בכאב,
כי בין כה וכה בכיינו
לא יבין אוייב.
גם הים גבולות וחוף לו,
גם הכלא סייג וסוף לו.
ענותנו זאת
היא בלי גבולות
היא בלי גבולות.
כדי לזכור ולא לשכוח.
כי אם אנחנו נשכח- איך הדור הבא יזכור?