פאזל.

עבר הרבה זמן מאז שעידכנתי כאן.

חודש ליתר דיוק.

התגייסתי.

עברתי טירונות.

ועברתי למשטרה.

הבדידות שלי מדברת בעד עצמה.

עצבות.

הסרטן רודף את משפחתי.

לא פייר ומקומם.

ואנחנו נרדפים.

נרדפים אחרי מחלה ארורה.

מתעבת אותה.

למרות החבר.

אני מרגישה כ''כ בודדה.

כשהוא לא כאן,

אני מרגישה שאין לי אף אחד.

אבל למעשה,

באמת אין לי אף אחד.

שיר אהוב עליי עד מאוד.

אצלך בעולם- מאיר ואביתר בנאי.

שיהיה לכם שבת שלום.