הסיפור שכעת תיקראו פשוט ישבור ויעציב את ליבכם...או שיעניק לכם אור ותקווה...
הסיפור מתחיל באותו לילה קייצי כאשר חזרתי מהישיבה שבה שהיתי שישי-שבת של חוזרי תשובה.התקשרתי אלייה להמשך שיחתנו העסיסית אשר ניקטעה בלב ברירה מכניסת השבת.שאלתי אם מותר לבוא אלייה והיא,מפוחדת ומבוהלת שמא הורייה יגלו זאת ופשוט "יהרגו" אותה עד שלבסוף ליבה הסכים ורכבתי מיד על אופניי לכיוון ביתה.בחלון היא חיכתה לי ופתחה לי את דלת הכניסה מהאינטרקום וכשהגעתי לדלת ביתה,ביקשה שאחלוץ את נעליי שלא יהיה רעש ברצפת הבית.ישר היא הובילה אותי בפחד אל מאחוריי הכורסא שבסלון ביתה.הלכה וכעבור שניות מספר חזרה היא וישר הסתכלנו אחד על השנייה במעיין ביישנות ותמימות...מבט עינייה היה נעלם מעיניי וכהרף עין שבו אליי עינייה מהחשיכה ששלטה.ליבנו שלט בשפתינו ולא הנפנו עין מעין אף לא לשבריר של זמן הכי קטנטן..כשניפתחו גילויי אהבתנו אחד לשנייה פשוט לא יכולנו עוד שלהתאפק...סחבתי את ידייה לכיווני ונישקתי את מצחה...אפה..ושנינו רועדים וצורחים בגופנו לממש את השניקה....הנשיקה שהייתה ממזמן אך הופסקה עקב שינויי הזמן והמציאות...השעון שבוידיאו הורה על 1:46 לפנות בוקר....3.8.2002 התאריך...נישכבה על הריצפה והחלנו כמורעבים לאהבתנו העצומה להתנשק ולהתחבק וכל גופנו צורח ורועד ומצתמרר מכל מגע הכי קטן ומזערי.."אני אוהב אותך מרינה"...אמרתי והיא השיבה...."אני אוהבת אותך הכי שבעולם"...הדרך למסע המופלא והקסום והארוך בחיינו התחיל מבלי שנישא בתוצאות ומבלי שננבא את עתידנו רק....יודעים שלנצח ניתמם ביחד באהבתנו.."אהבה כול כך חזקה שאי אפשר לשבור,לשרוף,לפוצץ או להרוס אותה לכן איתך אני מרגישה הכי מוגנת ומאוהבת שאפשר להיות..." כך היא כתבה לי לאחר מספר חודשים שאהבתנו התעצמה והלהבה שהתלקחה בגופנו רק גברה מיום ליום....מרגע לשבריר של זמן.....אך כנראה....כנראה שהמציאות אשר שולטת היא בעולם בו חיים"אנו" ניצחה את הדימיון הקסום והאינסופי שבליבי ופשוט...לקחה את אהובתי מן החלום "הניצחי" וכעת אהובתי "השתנתה וגדלה"...כך מתרצת היא את גילויי ליבה אל ליבי ואני....אני שנותרתי ילד שובב...ילד אור האהבה הניצחית שמשועבד רק לאהבה!!!!רק לרגשות שבליבי!!!...נותרתי לבדי בעולמי...עולם קסום של מלאכים ופיות אשר לאט לאט...נהרס ונישבר...כמו ליבי....וכעת שאהובתי הלכה...רק השתיקה שבלב...שולטת...