לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ילד קסום ומופשט מהדימיון...


האהבה שהייתה לי היא אהבה שלא תתואר בשום אופן בעולמנו אנו כי כנראה שאף כל לשונות העולם לא מספקים את ליבי ואת מה שקיים בתוך ליבי.האהבה שחוויתי הייתה התקווה שלי לקום כל בוקר עם חיוך מתוק על השפתיים ופשוט,לחכות לרגע שבוא אני איפגש עם אהובתי...

כינוי: 

מין: זכר

ICQ: 251903140 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2006

כבר לא אכפת...


למה אני כותב עוד...סתם בשביל להתייבש....סתם כדי להעביר עוד כמה שניות שנמשכות כמו נצח....אפילו המלאכים שבשמיים הפסיקו להקשיב ללחישות ליבי....הפיות כבר לא מרטיבות את ליבי במיץ פטל מתוק...ואבי שבשמיים כבר לא מרחם על בנו הקטן שנשאר יתום כאן בעולם המציאות....אז למה....כל בוקר מתעורר בלי רצון ברבע לחמש כדי להספיק את אוטובוס 8 של שעה שש להגיע לעבודה אבל למה לי....לקבל עוד צעקות....עוד שנישמתי תרקב עמוק בביצת הייסורים שלא פוסקים....כאן בבית...שוכב....מסתובב.....אוכל כאן ושם בלי טעם....כבר כולם כאן במקום שקרוי "אינטרנט" נהיו בשבילי אוויר....ריקני כמו הכלום....היום בבוקר שהלכתי לשושנה להסתפר דיברנו קצת....והיא אמרה שאסור לי לחשוב ככה אבל זאת המציאות...שכבר אין לי את ההתלהבות שאז שהייתי עוד ב"תחילת הדרך" שלי בגלישה של האינטרנט ושניפגשתי עם בנות והייתי נוסע וכל ערב כל לילה כל יום הייתי מתקשר מהטלפון הציבורי ברחוב פינסקר לכל אותן בנות ושואל לשלומן ומה קורה עם זאת וההוא אבל כבר אין לי את הכוח הנפשי בתוכי היום להתווכח עם ילדה בצ'אט של ערוץ הילדים או באייסקיו כי הכל כבר יבש בתוכי...הכל מת בתוכי כי כולם כבר נהיו אוויר בשבילי אז למה אני צריך להתעצבן על דבר שבכלל לא קיים מבחינתי...אפילו ללכת עם החברים "שלי" כבר אין חשק כי בסופו של דבר זה תמיד לעשות דבר שאני לא רוצה....איך העולם הזה נהייה כולכך מסריח ואני נאלץ לחיות בו אז למה....למה אני בכלל עוד כותב את האות שבאה אחרי השנייה והשלישית...כן ללמוד רפואה....ממש...אין לי חשק אין....הכל נלקח ממני....ובלי אפילו לשאול לדעתי אז למה אני צריך בכלל להשים על מה שאתם רוצים ומבקשים ממני למה לי שאיך לפני שעה או שנה וחצי עשיתם דברים ואני אף פעם לא אמרתי "אסור" אבל היום שאני מבקש את הדבר הכי קטן שאני הכי זקוק לו יותר מכל אז אפילו את זה אתם כבר לא מרשים לי אז אני שם פס על כולכם ועל כל אחת ואחד שנמצא ב"אינטרנט" הבאמת מעפן הזה.....והנה כמו מטומטם שבוע שעבר התקשרתי לחדש את המנוי לחצי שנה....עושה דברים מבלי לחשוב כי כבר אין לי סדר בתוכי....הכל מבולבל....רוצה להתחתן...להביא ילדים....18 ח"י ילדים להביא לעולם הזה אבל למה שהם ייסבלו כמו שאני....או שאולי אני אחביא אותם....מפני כל אותם מוצצי דם....כל החברת ביטוח....מס הכנסה....חשבון טלפון...חשבון זה...מסים...למה שהם יסבלו...שבעזרת ה' בעוד כמזה שנים תמימות הם יבואו לעולם כמו מלאכים קטנים וקסומים....פרי בטנה של אישתי....אהובתי...אך כבר אין אחת כזאתי באמת....כי כולכם כלבות מסריחות שניצלתן אותי עד הטיפה האחרונה שהייתה בי....איך דקרתן והמשכתן ללא הרף לדקור ולרצוח את ליבי עד טיפת הדם האחרונה...איך מצצתן את כל אותם חלומות שהאירו אותי...ותלשתן לי את ליבי והעפתן אותו לכל הרוחות שיישבר בלי טיפת רחמים...אז זהו....עכשיו תנסו להבין למה אני "ככה" בזמן האחרון ויותר מזה.....כי פשוט נמאס ממכם....וכן עכשיו תבוא אחת שתקלל ו"תגיד" למה מי אתה חש תעצמו....אז ש"תגיד"...חושבים שאיכפת לי...זהו....כולם כבר נהייתם אוויר ריקני כלום בשבילי כאן ועכישו הגיע הזמן שאני יעשה מה שאני רוצה בחיים האלה ומתי שאני רוצה כמה שאני רוצה ואיפה שאני רוצה...מבלי להתחשב באף אחת או אחד....

  







נכתב על ידי , 25/1/2006 19:58  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט


3,468
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לילד תמים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ילד תמים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)