דיברנו שעות בטלפון...פישה ופישית...היינו מדברים על הכל ופתוחים להכל ולמרות כל הריבים והפיצוצים בינינו תמיד היא התקשרה בחזרה או שאני אלייה והשיחות המשיכו כאילו לא קרה כלום.פישה הרגיש שפישית רוצה להיתפשפש איתו לנצח נצחים ופישית אפילו אמרה לפישה אינספור פעמים כמה היא מתה וחולה ואוהבת את פישה ורוצה שהוא יבוא ולא יעזוב אף פעם.בסוף שפישה ב אמר לפישית שהוא בא להיתפשפש אז הריבים התחילו שוב והפישה חשב שזה עוד סתם משחק שפישית מנסה לשחק את הקשה להשגה ושמה שבעצם מסתתר מהכל זה שהיא באמת רוצה שפישה יבוא אלייה.היא רשמה שהיא רצינית ושפישה לא יבוא ואפילו מחקה עצמה מהרשימה של פישה.פישה נסע אלייה באותו יום ראשון לשכונה שלה בת"א ושהיתקשר אלייה לפלאפון כנראה שהמשחק היה בעצם האמת ופישית אמרה שהיא לא רוצה בקול תוקף וטבוע בעצבים וניתקה לפישה 5-6 פעמים בפרצוף ופישה הלך הבייתה שבור טיפה עד שכבר חזר למצב היבש שהיתרגל אליו.הערפד ניכנס לרשימה ופיבי שאמרה שהיא אוהבת אותו ומתה שהנשיכות הרטובות והחמות יתממשו אבל פוחדת גם כמוהו שזה סתם לא ייקרה ושאני עובד עלייה והיא עליי אז היתקשרי למספר טלפון שהיא הביאה לי והיא ענתה.אמרתי שאני בא והיא אמרה בוא ואמרתי אני רציני והיא גם אני רצינית אז אני בא...ביי...ביי...נסעתי לירושלים באוטובוס מסירקין ובדרך הכנתי לה מתנה קטנה.היתקשרתי אלייה מהטלפון הציבורי שבתחנה המרכזית בירושלים ובסוף...בסוף היא "לא יכולה" ואמרה יוו איזה חמוד אתה ושהיא ממש מצטערת..אמרתי שלא נורא זה בסדר אבל עמוק בלב הרגשתי את הדמעות שחונקות אותי פורצות וצורחות לבוא ולהרטיב את הלב...
מתכתב ומדבר...תמיד מאמין לפיתויים...למילים ולמעשים ובעיקר...בעיקר לאהבה אבל כנראה שמה שהלב שלי רוצה יישאר בגדר רוצה ולא מעשה.
אולי כבר עדיף להיות לבד....חברים...חברות...משפחה...ילדים וילדות רחוקים וקרובים וסתם...כל אחד אומר דבר אחר...כל אחת אומרת שהיא רוצה ומוכנה אך ברגע האחרון דפיקה...הוא אומר שעדיף רק לזיין ולזרוק...הוא אומר שבסוף תגיע לי מלכה כי יש לי נשמה טובה...אומרות יוו איזה חמודדדדד איזה רומנטי ומשקיע הלוואיי עליי חבר אוהב ומשקיע כמוך....אומרת דיי מספיק מה אתה מטורף בסוף אתה תשב בכלא...
אבל לא איכפת לי מה אומרים וחשוב לי מה שאני מרגיש ואני יודע שאני מוכן למות ולרצוח ולהרוג ומצידי שתהיה מלחמת עולם שלישית וגרעינית וסוף העולם רק בגלל שאני נמצא עם מי שאני אוהב וזאת האחת היחידה והמיוחדת שכמוני עוברת בטח את כל המבחנים והמסע מסריח ולימודי לקחים ואולי יותר ואולי פחות ממה שאני עובר כבר יותר משנה...ואולי...אולי כל החיים...
מוקדש לביצ'יות כמו שעדי המתוקההההה אומרת
בבלוג זה
בכל הבלוגים
