ימים של גשם.

האומרים ש, זמנים טובים עתידים לבוא עליינו, לשטוף את הכל.

אז למה זה מרגיש כיאילו, בא לי לזרוק את הכל?

כיאילו זרקו אותי למציאות שהיא כלל לא שלי.

אני לא רוצה במציאות הזאת.

לא כשאני מתעוררת לדקירה הזאת.

רק אכזבות מכל עבר.

"ישתפר"...בסדר. תודה על העצה החמה, הרי בחיים לא הייתי אומרת לעצמי שהמצב ישתפר.

אולי אני פשוט מצפה יותר מידי לדברים מהאנשים הלא נכונים.

ובכלל,

כנראה שכדאי לי לצפות רק מעצמי.

ובכלל, איך  יהיו אמיתיים איתי,

כשאפילו אני לא טורחת להיות כנה איתם?

ואולי זה ההפך, אולי זה בגלל.

אני רוצה שרק מילים יצופו סביבי,

מילים טובות,

לחיות בתוך קסם שלם של מטאפורות ורגשות,

ושכל יום יהיה שונה מהאחר, כל יום יהיה מסע בפני עצמו.

בכוחות עצמי כנראה.

להיאחז בעבר לא בהכרח הדבר הנכון לעשות.

אולי להתחבא מאחורי העבר, לא בהכרח יעזור אלא רק ישאיר אותי במצב תקוע, של העבר.

כנראה שאם אמשיך לפחד מדפוסי העבר, לא אצור לי חדשים.

וכשאדם מחליט לחיות לכשעצמו, כשהוא את הטעויות שלו עושה ולא של עברו, מי יפקיד את עתידו, בכפפות הגומי הלבנות שעל ידו הימנית, ואת גורלו בידו החשופה?

וכשניצבים בפנינו שתי אפשרויות, האם זה כל מה שניתן לראות? דברים שלא רואים מהעתיד לאחור, כי הרי אי אפשר לחזור לעבר,

זמן הוא דבר חולף, דבר יחסי, ולפעמים זמן לא קשור לאינטואיציה.

וכשמחכים בטרמינל לנוסעים הבאים מארץ רחוקה, האם לפתע הם זרים לנו?

ישנם כאלה החיים בעבר, ללא ידיעתם, בקצה השני של העולם, ואנו שחיים את הבוקר הזה, העתיד שלהם, האם נוכל לשנות פיסה מעברם?

כאן כבר נחזיר את השאלה שנשאלה, אם אנו ניצבים בפני שתי אפשרויות, האם יש אפשרות נוספת? אחת ניסתרת, משולבת, חדשה, מרעננת...ואולי אף טובה יותר. לא כך?

בעודי מתבוננת בקירות חדרי, בתמונות לאורך השנים, איך אראה את מה שהמצלמה שלי תצלם מחר? איך אדע אם מחר אצור את תמונת חיי, שתנציח את הרגע הכי יפה? ואיך אדע שהיפה מכולם הוא הרגע הזה?

הרי יש כל כך הרבה רגעים בחיינו, ואם זאת, אם לא נחרוט אותם בסלע, ישאר זיכרון מטושטש בלב, תמונה מעורפלת בראש, ורגש שלא נדע איך הוא הרגיש באותו הרגע ההוא ממש.

כאן מגיעה האחיזה.

כי העבר הרי קרה ואנו יודעים איזו תחושה יש לכל הדברים שכבר חווינו.

אבל מי מבטיח שזה יהיה אותו דבר? מי מבטיח שזה לא ישתנה? ומי מבטיח שהתמונה שאצלם, לא מדהימה גם כשהיא מטושטשת?

כאן מגיעה ההוכחה.

אנשים נאחזים בהוכחות, בדברים שכבר קרו, כי הרי 'לומדים מטעויות' זה משפט שהרבה אומרים.

אבל, האם אתם מבינים מה הוא אומר?

אומנם למדתם מהטעות, אבל חזרתם עליה. מלבד שידרוג מגוחך בדרך אליה, סך הכל זו עוד טעות, שנותנת אותה תחושה שהרגשתם בעבר.

אבל זה כבר לא משנה, מטעות לטעות כבר יודעים שזה לא קשה ושזה יעבור בקלות.

האם באמת אנו רוצים שהיא תעבור?

ויש אדם המשתמש בכאבו כי אינו מאמין שהוא יכול לכשעצמו, לשנות את המסלול.

כאן שוב נחזיר את השאלה, אם אני עומדת בפני שתי אפשרויות ואפשרות אחת סמויה, איך היא תשפיע על המסלול עצמו?

האם האופציה הראשונה היא הנכונה? האם זה המסלול ש'אבחר' שיבחרו בשבילי?

המסלול הקל הזה, המסלול הצפוי, השיגרתי והקבוע.

האם אחיה בצורה הזאת שממנה אני כה סולדת?

סולדת [ואף שונאת] את השיגרה.

סולדת מללכת בדרכים שכבר קבעו עבורי.

סולדת מללכת בשביל הישר, כי גם כשהוא ישר, מי הבטיח שזה באמת כך?

סולדת מכניעה לנורמה.

האם האופציה השנייה היא הנכונה? האם זה המסלול שעליי לבנות בעצמי, ולעשות בו את הבחירות המפחידות שלי, והאם זה באמת אומר שרק לי נתונה הרשות לבחור בו?

המסלול הלא ידוע הזה,

המסלול עם האבנים בנעל שאני דואגת לנער מעצמי,

המסלול החצי-מוגן הזה,

המסלול הזה שאני רק רוצה לחיות בשקט, כי אני לא בנאדם שנלחם בשביל כולם בו-זמנית, אבל יאלץ אותי ללחום?

והאופציה השלישית, הנסתרת, הבריחה אל הדמיון הלא נודע, הבריחה לאן שארצה, השתיקה השוררת,

ההוכחות שלא קיבלתי, והדברים שלא הבנתי.

ואולי כל שאוכל לרצות כרגע, אלו רק כמה שיחות ארוכות כאלה, חסרות קונספט ומלאות במיליון קוספטים בו-בזמן.

לתוך הלילה, לתוך הבוקר, לתוך חיבוק חזק אוהב.

שיחות. מילים. המוןהמון תיאורים ודימויים שכאלה. וגם למצוא את עצמי כי קצת הלכתי לאיבוד. ואם כבר למצוא את עצמי לבקש ממנה להגיד לאנוכי לבקש מאני, להחזיר את המוזה שהיא השאילה ממני.

זה בערך מה שהולך בראש שלי.

באיזשהו מקום, הבנתי שזה בסדר לפרסם את זה כאן.

אתם במילא לא קוראים חפירות:)

האמת שזו החמצה לא להשכיל מהפרצי פילוסופיה מעורבלת שלי.

~

אגב,

תודה רבה לכל אלה שאיחלו לי "תרגישי טוב" והתקשרו ושלחו הודעות.

אוהבת אתכם.

3>

[ומחר אני שוב לא בבית ספר אז...תיהיו חמודים עד הסוף ותעדכנו אותי><]

פיס.

מהו זמן בשבילך?

זמן הוא דבר יחסי. ולא אני לא מתפלספת, זה באמת ככה.

האם את עומדת בזמנים?

לא האמת שלא. אני לא אוהבת שקובעים לי מתי לעות מה, ואיזה זמן מוקצב לזה. אז או שאני מאחרת או שאני מקדימה, או שאני מבטלת. כשזה קבוע ומדוייק מידי, אני ממש לא יטרח.

האם את יודעת לארגן את הזמן שלך נכון? לאXD אבל ממש לאXD כיאילו, אני אדע לארגן אותו, אבל אני לא באמת יעמוד באירגון או יטרח להתארגן לפיו. זה מלחיץ וזה דיי דפוק.

האם יש לך שעון?

כן. לא זזה בלעדיו.

אם כן - כל כמה זמן את בודקת אותו?

אם אני בשיעור, כל 3 דקות. אם אני מחכה לאוטובוס/רכבת אז כל דקה. אם זה הפסקה אחרי 10 דקות...ובכללי מסתכלת בו דיי הרבה. אם אני לא מסתכלת עליו זה כי הורדתי אותו.

כמה זמן את מבלה עם משפחתך? ועם החברים?

עם המשפחה...תגדירו 'מבלה' אני גרה איתם, לא? זה מספיק נופש בג'ימבוריXD

עם החברים כל יום חצי מהיום(:

מ- 1 עד 10: כמה את דואגת לגבי עמידה בזמנים?

אני לא דואגת. המשפט שלי לגבי לחץ ודאגות זה 'אקונה שאנטי מטטה'. אני יותר נייטרלית משחף בקטעים האלהXD

אבל אם זה עמידה חשובה בזמנים כמו נסיעות אז 8, כי תמיד יש פתרון אז בשביל מה לדאוג?(:

האם את מאחרת למשהו עכשיו, בעת מילוי השאלון?

יכולתי להגיד שכן, אבל...ביטלו לי שעתיים מתמטיקה על הבוקר! ~אושר~ *מבינה שלא עשיתי ש.ב* ~אקסטרה אושר~

הפעם הראשונה ש...

הפעם הראשונה שלי, עוד ממשיכה לקרות.

פעם ראשונה של קשר רציני עם מישהי, של אהבה הדדית מטורפת כזאת, של להיות במצב רוח הכי רע ולחשוב עליה, עלינו, ולהיות מאושרת. פעם ראשונה בחיי שאני באמת באמת ובתמים, מאושרת.

ולמרות שהיא לא פעם ראשונה שלי בהרבה דברים, היא פעם ראשונה באלפי דברים אחרים, חדשים, טובים.

פעם ראשונה שאני מרגישה בבית אצל פרטנרית. [אצל פרטנרים גם לא הרגשתי בבית.]

ובקרוב זו פעם ראשונה שיש לי חודש עם מישהי. במשהו. באושר כזה.

אני אוהבת אותך דניאל.

3>

וישנם המון פעמים ראשונות שהייתי רוצה לספר עליהם. אבל הגעתי למסקנה שהכל אישי מידי, עצוב מידי ו...שעדיף שהכל ישאר בעבר. מי שצריך לדעת עלי דברים כאלה, יודע, כי אני סומכת על הבנאדם מספיק כדי לספר(:

אז קצת על הזמן האחרון:

שבוע לחוץ עבר על כוחותינו, כל יום חזרות, היה מבחן בגיאוגרפיה, הצגת המונולוג שלי, מלאמלא הליכות עם רותם, נסיעות לראשל"צ לבית של פז, מלא קניון הזהב, מלא ג'אנק פוד [בחסות רותם! שאני מתה עליה.] ,הייתי גם חולה לאיזה 36 שעות, הגשת הספר בימוי, שיחות בבוקר עם אמא, פחדים קטנים, קצת פריקות של בכי, ועכשיו ממשיכה הלאה.

על הסופ"ש במודיעין:

היה מאמאעשש מאמאש כייייייף.

דבר ראשון הגעתי, והיא הדריכה אותי איך להגיע לשבט שלה בצופים, ומשם הלכתי לי קצת לצלם בזמן המסדר שלהם, ואחר כך חזרתי וראיתי את מעוכי שלי יושבת עם החניכות והחניך שלה בדשא^~^ איכשהו אני והחניכים בקנוניה של צחוקיםXD הבנות האלה ממש ממש מתוקות, אבל קצת חירפנו את דני...אז השתקנו אותן ונתנו לה לסיים לדברXD בכל מקרה, משם הלכנו הביתה, לאוכל!!! תודה לאל לא אכלתי מהבוקר באותו יום. [כיאילו, טחנתי מלא בבוקר, אבל עדין!XD] ספרנו מטבעות ישנים שיצאו משימוש עם אחותה הקטנטונת רוני, והגענו למסקנה שהילדה הקטנה הזאת מיליונרית. 

אחר כך נכנסנו לחדר ואחותה גם נכנסה איתנו לחדרXD היה מצחיק, דיגדגנו אותה ועשינו מלחמת כריותXD ותקפנו את דניאלXD בסופו של דבר עשיתי לה שק קמח לחדר שלה, דני מצאה את המתח לחדר ו...שאר הערב הסתגרנו שםD:

נתתי לדני את הטבעות שקניתי לנו! ושמנו אותם אחת לשנייה:)

בשלב כלשהו באיזה 11 וחצי החלטנו לצאת לסלון, ראינו 'רמזור'...ו...גם הבנו שיותר כיף להסתגר בחדר.

אני לא יודעת למה אבל התעוררתי ב7. אז...הערתי בקטנות גם את דני...שהתעוררה בסוףXD וקמנו סופית ב10 ככה^^;

ואז אכלנו ארוחת בוקר, שיחקנו עם הגורים של מיקה!D:

ורוני החליטה שנעשה תסרוקות בשיער, אז עשיתי לה צמות בכל הראש(: בשלב כלשהו רוני גילתה את המצלמה שלי, והתילה לצלם להנאתהXD [אחר כך ראיתי כל מה שהיא צילמה, על סופר-פאג שמעתם? חכו לתמונותXD]

שוב התחילה מלחמת כריות שאני ודניאל ניצחנו ורוני ברחה מהחדרXD משם היה ממש כיף ונרדמנו קצת(: קמנו באיזה 3,

למרבה הפלא דני סידרה את החדרO.O מראה נדיר ביותר! ואני הייתי שם כדי לראות אותו! ~מרגישה חשובה~

אחר כך ארוחת צהריים, התארגנות שכזאת ויצאנו לקניון.אכלנו גלידה והמשכנו לטייל, פגשנו מישהו בשם אור שהוא ידיד של דני, שאמר שינסה לזכור אותי. משם יצאנו החוצה והתיישבנו בפארק ליד התחנת אוטובוס, ודני החליטה לצלם אותי. אז השתדלתי לא לצחוק ולא לזוז! עכשיו צריך לחכות שהיא תפתח את הפילם.

הלכנו לתחנה וחיכינו לאוטובוס, היתה שם אישה דתייה, שרק צעקה על בעלהXD זה כמו האמא הפולנייה של גדי מ'החיים זה לא הכל', בתיה!XDDD ניפטרתי שם מצחוק! פסיכופטית משהו, איך לא התפגרתי שם אני לא מבינהXD

ואז אוטובוסים חולפים והקו שלי מתעכב, ואנחנו שמחות שהוא מתעכב, ואז כזה חיבוק מוחץ ודובי, אני עולה לאוטובוס ודני מסתכלת עליי מבחוץ.

זה היה יכול להיות רגע ממש יפה, רומנטי ומרגש. אם הבתיה הזאת לא היתה יושבת מאחורי ומצחיקה אותי למוות!XDDDDDDDDDDDDDDDDDDD היא שעה חורפת בטפון על קלסר והיא מדברת רק אנגלית, ואת המילה קלסר אומרת בעברית. כל. הנסיעה. התפגרתי. מצחוק! בשלב כלשהו כבר הבנתי שלהקשיב לה זה יותר טוב מלשמוע מוזיקהXDDDD

אחר כך באוטובוס הבא, טלפון מאמא, טלפון מדני, טלפון מרותם, טלפון מיובל, סמסים וזה, לא היה משעמם בנסיעות קיצר(:

ועכשיו תמונות!

הטבעות שלנו:)

קיצר אני מאושרת וטוב לי ואני אוהבת את קסם, שאני פונה לציבור הרחב לקרוא לה דן.[או דני-דן] כי היא אוהבת את השם הזה [למרות שהיא מכחישה!]

~~~~~~~

ורציתי להגיד למישהי כזאת ממש ממש מיוחדת, שקוראים לה רותם פרינגלס, שאני חולה לה על הצורה ושהיא פשוט אחת המקסימות שיצא לי להכיר, שלא נדבר על כמה שאת חברה טובה. אני אזכור לנצח את 22:22 בתאריך ה22.10.09 [ה9 הרס את הרצף!XD] אוהבת אותך333> 

שבועיים ממש טובים הולכים להיות לי.

תהנו כולכם בסוף החודש, ובכלל!D:

צ'ימו^~^

[תודו שהתגעגעתם שאני אומרת את זה!XD]

אוהבת אותך, בכל השפות.

מתגעגעת, בכל הכוחות.

את עושה לי טוב בלב.

שאוהב אוהב אוהב.

3>

אז מה עבר עליי החופש?

-סופ"ש ראשון דניאל היתה פה:) 3>

-יום ראשון היה יום שופינג עם אמא בקניון ואחר כך התנחלות אצל הודיה בבית.

-יום שני....לא זוכרת.

-יום שלישי ישנתי עם שחף ורותם אצל הודיה, ויצאנו קצת עם הבנים, היה ממש כיף(:

-יום רביעי בבוקר קמנו אצל הוד, אני ורותם [ששרפה את החביתוש!] הכנו ארוחת בוקרD: והבאתי להודיה העצלנית למיטה והכרחתי אותה לאכולDD:

-יום רביעי הלכנו אני אלכס ורותם לת"א ופגשתי את דניאל:]] ואת תמר! ואת פז! ודני הציעה לי נישואים והביאה לי טבעת*~*

-יום חמישי הודיה ישנה אצלי(:

-יום שישי, היום כיאילו, מרום בא אליי בערב ללילה של שיגועים!(:

תוכניות לזמן הקרוב:

-יום שני טיול מעשיר בחירייה! ויומולדת מסריח לשחףXDDD

-יום חמישי מבחן במתמטיקה><

-יום שישי הצגת מונולוגים?

-יום שישי מודיעין אצל דני(:

-יש מצב מטבחון מתישהו בזמן הקרוב.

אז קצת תמונות מהחודש האחרון!D: [למה חודש? כי פז נזכרה לשלוח לי תמונות><]

מהיומולדת של הוד(:

אור,ספיר,רותם,אני ופז:)

אור ואני:)

רותם, אור ואני:)

אני ורותםD:

ספיר בפרצוף מפחיד רצח חחחח אני ושחףP:

ספיר תוקפת שניתXD שחף רותם ואניXP

דאבל ספיר!

שחף המסטולה רותם שמפחדת משחף ואני ש...מה אני עושה שם?XD

פז אני רותם^~^ ממש אהבתי את התמונה!(:

פז אני ורותם בצל!!D:

מיום שלישי עם אור(:

פאפרציO_O

"תפסיקי לצלם אותי!!XDDDD"

מיום רביעי בת"א.

אלכס נוהגP:

משעמם בנסיעה.

משעמם בנסיעה2.

רותם מציצהD:

רותם ואלכס^~^

אלכס הצלם הקאשואח.

רותםD:

רותם, דני, אני, ופז!D:

אני ורותםD:

אני, מפנטזת על הצ'יפס שרותם מביאה.XD

עם המצלמה של פזD:

אני ודניאל3>

וזהו כעיקרון!

החיים יפים כאלה, למרות שיש קצת לחץ על הראש, אבל יעבור.

יש קצוות שצריך לסגור, שיחות שצריכות להיעשות, ודברים ליישר.

בהצלחה לי.

סופ"ש מעולה לכולם:]

3>

קודם כל, אני חייבת לציין שהחופש התחיל בצורה ממש ממש מדהימה וקסומה.

אני חושבת שכולם יודעים [כי איך לאXD חברים שלי זה 144!XD] שאני ודניאל יחד:)

ואמא שלי, מאווווווווווווד, אוהבת אותה!

ואני שמחה. שמחה. שמחה^~^

קצת על החג ועל היומיים של דניאל פה:

יום שישי:

הכל התחיל בתל אביב! הגעתי לשם, והלכתי ישר למרכז הגאה כי שמעתי שהגיעו מפרטים גאים ורציתי לקנות לדני מפרט^~^

אבל אבוי!>: סגור! כי יום שישי><

בכל מקרה, הלכתי לי לסנטר, כולי מטיילת בסנטר, כולי מריירת על הפוסטר-שעומד-להיות-שלי-של-ה101-סיבות-למה-כדאי-להיות-אישה-ושהדס-צריכה-לקנות-לי-ושלא-תחשוב-שהיא-מתחמקת-מזה-D:

ואז נכנסתי לחנות פיות ופופ! דניאל(: ומשם הסתובבנו בסנטר עד שהבנו שאין באמת מה לעשות בסנטר והלכנו לנו לשוק לקנות לה מחברת שירים:) [היא קנתה אחת כמו שליP:]

אחר כך יצאנו מהשוק וקנינו יחד ברד אבטיח*~~* ומשם...

שופינג שיין מטורף!!!!!!!!! כלומר, כמעט שופינג. אם היה לנו כסף...אז היה שופינג. אבל כיאילו, לא היה. אז..לא היה גם שופינג.

אבל! יש רשימה ארוכה לפעם שניהיה שם שוב. עם כסף. ואז כיאילו, יהיה שופינג.XD

מכל מקום, נכנסנו לחנות ומדדנו מלא דברימים מגניבימים, ואז רורי התקשר ואר לנו לבוא לסנטר, עכשיו לילד נגמרה הסוללה בטלפון. אז אנחנו מסתובבות בחנויות!D: מוסיפות עוד דברים לרשימת השופינגD:

ואז הגענו לקניון וחיפשנו את מרום הילד ללא הטלפון. מצאנו, הוא ודניאל הכירו סוףסוף, ואז! הוא סיפר לנו על הרפתקאותיו כילד חסר סוללה בפלאפון. ואיך זה שיש לי סוללה רזרבית לפתע, ואיך כמעט תקפנו ערסים עם הסוללה החלופית שלו. אהמ, כן.

בכל מקרה! הלכנו לחנויות מגניבות, חיכינו לרון שיבוא, ואז התיישבנו במקדולנס ומרום הפגין את כישוריו הרבים בלהיות קלמזיXDD

"מרום, תראה תראה תראה תראה תראה!!!!!!!!!!!!!!!" "איפהאיפהאיפה!!" הוא מסתכל לכל כיוון, אבל לא מסתכל עלי!XDD

ואז רון התאום הגיע^~^ ואין היה ממש מצחיקXD משם דידנו לנו לעוד כמה מקומות [אני סנילית נו.] ומשם לנחלת בנימין.

מרום קנה פרה. [בסדר, אז כבשה ירוקה שהראש שלה זוהר בחושך. פרה בקיצור.] ונכנסנו לחנות וינטג', שם המוכרת איחלה לארבעתינו להמשיך להיות חברים עד גיל 30-40.

אז אמרתי "כן, אם נתחתן." [אני עם דניאל ומרום עם רוןXD...הבנים לא שמחו שהפכתי אותם לזוגXD]

"מה? יהיה לרון יפה טוקסידו"D:

משם קניתי תיליון עם האות "S" למרות שרציתי לקנות שרשרת שרשום עליה "Ofeir" אבל לא היה שם שמות.

אחר כך הגיע זמנו של רון ללכת וזמננו לתפוס אוטובוס, אז אני דני והתמני שלנו עלינו על האוטובוס חזרה לבת ים, היה מצחיק באוטובוסXD בעיקר כי מרום צחק על זה שכשאני צוחקת איכשהו הפוני מגיע לי לאף!XD

אניוואי, הגענו לבית שלי בסופו של דבר, התמקמנו וישבנו קצת במחשב, בשלב כלשהו כבר ממש היינו עיפות והלכנו לנמנם.

הרגשתי שאני חולמת, אבל זה היה מציאותי. הכי מציאותי שיש. ואם זאת הרגיש כמו חלום.

מאותו רגע לא התנתקנו:)

אני חייבת לציין שזה היה יום ממש כיף ומטורף ומצחיק. במיוחד שאמא שלי מעבר לפינה ואנחנו נבהלות כל רגעXD

ודוד שלי המוזר שכנראה קלט שהחזקנו ידיים מתחת לשולחן וקרץ לי!XD אין, היה ערב חג מצחיק בטרוף.

כל רגע סינג'רו אותי לעלות לקומה השנייה בבית ולרדת לעזור לאמא, ולעלות דברים למעלה, ולרדת להביא משהו ולעלות להשגיח על האחיין...@_@ בקיצור ירדתי 2 קילו מכל זהXDDD

בשלב כלשהו ירדנו שוב לחר שלי ובת דודה שלי ירדה איתנו, וביקשה ממני ומדני עצות לגבי בנים.

אתם יכולים לצחוק. גם אני צחקתי. למעשה, צחקתי לה בפניםXDDD אבל בסדר, אנחנו הרי יודעות יותר ממנה כמה קל לתמרן בנים.

אז דני הסבירה לה, בזמן שאני עדיין צוחקתXD ואז הגיע זמננו לצאת, אז אספנו את שחף פופתי היקרה בדרך, ובזמן שאנחנו מתגופפות כל הדרך...ושחף מתלוננת...הגענו למזח!XD חיכינו למרום בתימני שלנוDD: וכולם באו כזה על הדרך וזרמנו לגן העיר(:

כולם הלכו להגיד שלום לחברים שלנו שגם היו שם, בזמן שמרום עשה לי ולדני מופע "איך זורקים את הנעל" XD

היה ממש כיף להיות שלושתינו ולדבר ולדבר...ולצחוק:) אחר כך הצטרפנו לכולם וראיתי את נועה!D: החמודה הזאת^^

בשלב מסויים אני ודני הלכנו לנו להסתובב ולדבר.

קיצר אחר כך ישבנו עם כולם באיזור הנדנדות, כמובן שאני ודני הינו עם התמני החמוד שלנו בקרוסלהD:

הלכתי עם אלכס לשיחה, אלכס החזיר אותי בשק קמחXDDD ונראה לי כמעט מת כשהוא קפץ מהאיזור הגבוה לחולO_O סליחה אלכס!>< מכל מקום, בשלב מסויים נדדנו הביתה, אני ושחף העלינו שירים בדרך שרנו כזה בסטלהXD

הגענו הביתה, תכננו לאכול פופקורן ולראות סרט אבל...נרדמנו:)3>

יום שבת:

קמנו, אכלנו, ראינו מלא דברים מצחיקים בטלויזיה, והתכרבלנו במיטה:) היינו קצת במחשב והודיה היתה קצת עצובי): אז אמרתי לה שאנחנו נבוא לפני היציאה לעודד אותה. אז לא הכי שמנו לב לשעה...ופופ נהיה 5 מה אתם יודעים..^^;...התארגנו מהר והלכנו להודיהXD היה ממש מצחיק אצלה, וטעיםD: [הבית של הודיה, איך לא יהיה טעים?:)] משם הלכנו לאמפי תאטרון לאסוף את רותם, ודידנו לנו לג'אפניקה, שם חיכינו תור בחוץ בזמן שהודיה ורותם...O__O...ניהיו יחד?!XDDDDD הן אשכרה נעלמו לסימטה חשוכה!

משום מקום אלכס ופז הגיעו!!D: כולנו התחלקנו באוכל של כולנוXD ואלכס הזמין את הסושי הטעים הזה*~*

משם דידנו לכיוון המזח לפגוש את גיל וכולם [אבל כעיקרון רק את גילXD] וקניתי לי ולדני ארטיקים^~^ משום מה עצרנו בדרך למזח בדלי קרים  ואמרתי שלום לענבר....שלא ממש נראתה שמחה לראות אותי>< ישבנו קצת במזח ומשם חזרה לדלי קרים כי, טוב, היתה שם פלזמה ושידרו את המשחק של ברצלונה. שהודיה תסכים שלא נשב לראות?! מה פתאום! [אה וניצחנו 1:0 מוהאהאP:]

הלכנו לשבת בדשא הענק עם הבמה מאחורי הבית של הוד, עשו לי ולדני פאפרצי>< חצופים. בשלב כלשהו כבר הינו ממש מסטולות ועייפות אז הלכנו הביתה:) הכנתי לדני תה עם בסקוויטים וראינו יס קומדיXP

יום ראשון:

קמנו;; זה היה הדבר הכי מיותר באותו יום. למה לקום, בשביל מה>: למה הלילה לא יכל להימשך ולהימשך>:

בכל מקרה, התארגנו, הכנתי לה סנוויץ לדרך ואמא שלי הרעיפה עליה אהבה! היא ממש נקשרה אליה.

יצאנו מהבית, עשיתי לה סיור קטן בבת ים, והלכנו לתחנת האוטובוס, המנוול בא רגע שהתישבנו>_>

אז בודדה וגלמודה נשארתי בבת ים והלכתי לקניון>: שם הוצאתי את אחותי בקנס והיא קנתה לי מלא שטויות ובושם חדשD:

שיחקתי עם אמא בהוקי אוויר בסגה, היא קרעה אותיX_X אני כולי נלחמת ומתאמצת והיא בשיא הקלילות מנצחת!XD

והאחיין המתוק שלי^~^ זרקנו יחד כדורים לעבר בובה שמנה ואדומה!D:....הכדור איכשהו פגע בנוO.O

בערב הלכתי עם שחף להודיה, ואז רותם גם באה, ואלכס, וגיל...היה אחד הלילות המצחיקים! ממש ממש נהנתי.

אין, אני מתה על החברים שלי(: בשלב כלשהו אני והודיה נרדמנו מעוכות לגמרי ואבא של שחף בא לקחת אותנו הביתה.

~ציטוטים~

אני:"רגע, איך היא? גם פאקצה? כיאילו, איך היא מתנהגת לבנים?"

לינוי:"היא לא פאקצה, היא רגילה כזאת...כמוך וכמו חברה שלך." מסקנה: חברה של לינה לסבית!O:

הדוד שלי:"גולי, קומי בואי נראה איך גבהת."

-אני קמה-

הדוד:"וואו באמת גבהת! נהיית עוד יותר גוליבר!"

אני:"אני לא גוליבר! אתה סתם מקורב לקרקע!"

הדס [במסנג'ר]:"נפל עליי מדף עם ערימה של דברים!"

*אני מסתכלת על דני ועל הוד*

אני:"ואתן אומרות שאני חכמה!!"

-

*אני מתקשרת לרותם לראות לאן היא והודיה נעלמו*

אני:"נו בואו כבר! הכניסו אותנו!"

רותם:"חכי שנייה אני בלי חזייה הודיה המפגרת הורידה לי אותה!"

אני:"O_______O....אבל רותם חשבי שאת סטרייטית!"

*נשמעים רעשים מצידן ומתנתק*

-

נראה לי שהיו עוד מלא ציטוטים מהערב חג, אבל אני לא זוכרת, סנילית...כבר אמרתי?

אם מישהו זוכר דברים או ציטוטים מצחיקים, תיידעו אותי אני אוסיף!XD

~סוף ציטוט~

תמוווווווונות(:

חייזרים!

לא סתם, וואנבי אלכס מימין וואנבי הודיה באמצע וואנבי גיל מאחור.

הודיה וגילXD

אהבה שלי3>

אני אוהבת את החיוך הזה שלך יואו*~*

דניאל.

אני אוהבת אותך.

3>

קצת תוכניות:

-מחר אצל הודיה, לומדות למבחן במתמטיקה.

-מחר אחרי שלומדות, מסיבת פיג'מות אצלהD:

-יום רביעי נמל תל-אביב עם דניאל3>

-יום שישי כנראה התנחלות של אנשים אצלי בביתP: [אם ההורים רוצים ביביסיטר, בבקשה. הם יקבלו 8.]

-יום שני טיול לחיריה! ויומולדת לשחף. מדברים על יומולדת מסריחXD

-יום חמישי מבחן במתמטיקה-.-

חג שמייח לכולם, תהנוו(: