'איננו רואים את הבלתי נראה,

אך אנו חשים במה שאי אפשר לחוש.'

-SAPIR EL

'הגשם מפליא אותנו,

הרעם מרעיד אותנו,

והברק מראה לנו כמה שאנחנו פוחדים מהאור.'

-SAPIR EL

~

למצוא את זה ביומן פתאום...נותן לי השראה לכתוב.

אני רוצה לכתוב.

אבל... מה עוד אפשר לכתוב שלא אמרתי קודם?

מחכה למשהו חדש.

למה בידיוק?

אני לא יודעת.

אבל יש לי הרגשה שמשהו שיטלטל לי את כל החיים עומד לקרות.

למה?...

תשאלו את האינטואיציה שלי, היא אף פעם לא טועה.

לפחות נסתפק בעובדה שזה עומד להיות משהו טוב.

הגיע הזמן לקחת אחריות.

עם או בלי הפסיכולוג הטיפש.

עם או בלי האיזור המוכר.

עם או בלי עצמי שאני מכירה.

ואולי פשוט תיהיה לי הפתעה ואזרק לתוך מצב שמעולם לא הייתי בו.

הגיע הזמן לחוות.

לקחת חלק בהוויה כלשהי בקום לטפטף בה ולצאת.

בא לי להתנדב/להירשם למשהו חדש, לעבוד, לעשות משהו כל הזמן פעם בשבוע.

מכיוון שהליכות לא הכי מתאפשר מעצם העצלנות שלי בקור.

אז כנראה שמשכנעים את אמא ללכת לאיגי.

אם זה ימצא חן בעיניה ואם לא.

אני מנעתי מעצמי כבר 3 חודשים ללכת לשם.

ואני רוצה ללכת!

אז אני אלך.

וזהו.

ואני כבר חופרת לעצמי אז...לילה טוב.

~רצה לאח הגדול~

[תצביעו לסתיו. ולגואל. ולדלית. וליוסף. ולפותנה. ו...זהו ביי.]