אני שונא להתעורר מוקדם בשבת בבוקר, אבל השגרה היום יומית שלי לצערי פגעה קשה ביכולות השינה שלי, היום אני ער כבר מ 7 בבוקר, הסתובבתי במיטה, ניסיתי להירדם שוב, וגורנישט, לא דובים ולא יער, מה שכן אני לא עייף ולא חש עייפות, וזה טוב, הספקתי כמה דברים שהיה צריך לעשות בלהט הרגע, כמו להעיף ניירת מיותרת מהבית, (מי לכל הרוחות שומר חשבון חשמל מחודש דצמבר 2008???, אני דיי בטוח ששילמתי אותו, אחרת הייתי יושב לבד ובחושך) להזיז מעט רהיטים, לשטוף כלים, לשתות כבר 3 כוסות קפה, (נס של בוקר, קפה שחור של סיגריה ראשונה ומקיאטו של כתיבת שורות אלו) לשים מכונה, להוריד כביסה (שקצת נרטבה בגשם הלילי, אבל יבשה לחלוטין) ולהספיק לקלל ולגדף את השכנים. הספק נאה, לא?

ועכשיו התפנתי לשחק רמי-רוב בפייסבוק (בשביל זה הוא אצלי קיים) לקרוא קצת אקטואליה מהארץ והעולם, בין לבין, חיפשתי תמונה מסויימת בערמה האין סופית של התמונות שיש לי במחשב, ונתקלתי בפיסת הנוסטלגיה הזאת, זהו פוסט שנכתב כארבעה חודשים לפני שינוי תדמית הבלוג, אך לא פורסם, ישב אצלי בתיקייה הרבה זמן ונשכח, כל המגיבים כאן כבר לא כותבים, חלקם סגרו את הבלוג בכלל וחלקם פשוט הפסיקו לכתוב. זאת פיסת נוסטלגיה במייטבה, זכר כתוב לתקופה של דברים טובים, בעודי נושק את גיל ה30 (עוד 11 חודש וקצת), אני מודה ומתוודה כי אני מתגעגע לתקופה הזאת, הצעירות הנאיבית של אחרי השחרור מהצבא, תוכניות גדולות לחיים, ותקופה משוחררת מכלל דאגות, כיום אני מסתכל בערגה על התקופה הנ"ל, תקופה שבא הייתי צעיר אנרגטי ובנות היו מתחלפות כמו חלב במקרר, כיום זה כבר שונה, החלב הפך מ 9% אחוז ל 3% כי צריך לשמור קצת, האנרגיה כבר לא כמו שהייתה פעם, וגם הנשים כבר לא כמו שהיו פעם, אני מאמין שהסרטים והסדרות האמריקאיות הרסו אותן, כיום אם אין לך תואר, או אופק כלכלי שהיא תוכל לראות עצמה בוילה ונוהגת ברכב חדש בעתיד, אתה לא עובר את שלב הסינון השני (הראשון הוא שטויות, אלא אם כן אתה סוטה עם נטיות אלימות, רוב הסיכויים שתעבור אותו) נשים מחפשות עומק, רגש, בחורה בת 21 אומרת שהיא "גמרה עם המשחקים", איזה גמרה? עוד לא התחלת,(היום קראתי קצת בבלוגים שונים ונתקלתי בזה) טוב נו, זמנים שונים, מה שכן אם אי פעם אצליח לשבת ולכתוב על הדייטים ההזויים שהיו לי בתקופה ההיא, אני אמלא פוסטים לחודשיים קדימה, נראה, אולי אתחיל בלכתוב לטיוטות ונראה איך זה יתגלגל.

כל התגובות הועתקו בדיוק באותו האופן שבהם הם נכתבו, גם שגיעות הכתיב במקור, או כמו שאומרים "לא נגענו".

היה לי קצת זמן פנוי, והחלטתי לעיין בהיסטוריית הבלוג שלי, קצת נוסטלגיה, הבלוג פועל פחות או יותר משנת 2004 בדרך היה כמה פעמים שמחקתי הכל והתחלתי מחדש, אך מ שנת 2006 ואילך, לא מחקתי שום קטע, וברצוני לשתף אותכם קצת בנוסטלגיה שלי גם לזמנים עברו, וגם לקוראים שהיו כאן, ואינם כבר, מסיבות שונות, עזבו את ישרא או הפסיקו לכתוב, אז הנה כמה שרשוריי תגובות מובחרים של אנשים יקרים וקצת שנינות מפי ביג-אל הישן והטוב, העיקר תהנו.

*

פרוסקריפטור ברגע שנינות אופייני:

**********************

 ************************

BLASTOR (האתר שלי  ) , 21:17 24/2/2008:

*************************************

************************************* 

 **********************

********************************* 

תגובתך נרשמה במערכת.

זהו, וכמו שידוע אני אוהב לעשות "שמח" וזאת ההוכחה הטובה ביותר
כאן לזה:

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=67595&blogcode=4044911 

 טוב, עד כאן פרק הנוסטלגיה, אני נסעתי להום-סנטר, עד הפעם הבאה. ביג-אל

ועוד פיסת נוסטלגיה קטנה

מי מכיר פייסבוק?! מי מכיר מסנג'ר? אי סי קיו! זה מה שהיה לנו...היינו מתחברים לאינטרנט עם מודם שהיה משמיע קולות של חמוס מיוחם, תראו את התאריך, כמה שנים אני כבר כאן...אוי גוועלד. ואנחנו עוד הגענו מאוחר יחסית לישראבלוג, בעיקרון רוב הכותבים בתקופה ההיא היו יוצאי "במה חדשה", שבזמנו היה פלטפורמה לכתיבה (נדמה לי גם כיום היא עדיין קיימת),

ועוד לפני כן, בשנות ה 2000 מי שמע על הכירות דרך אתר הכירויות? דרך פייסבוק? לא, לא..היא צ'אט של דפי זהב, זה מה שהיה, או אלוהים, מצחיק אותי להיזכר בדברים האלו, השבוע בדיוק נזכרתי עם פרוסקריפטור בדברים אלו.

זהו, אם יהיה עוד תמונות נוסטלגיות מהבלוג אעלה לכאן, אז כדאי להכנס להתעדכן מדי פעם :)

שבת שלום, ביג-אל.

עריכה: לאחר קריאת הפוסט הזה , חשקה נפשי להעלות קצת תמונות מהעבודה שלי ב 5 שנים האחרונות....

אני מתגעגע ל Mack הזה





כבר לא mack אבל אוטומט :)

זהו, עכשיו נדמה לי שזהו... שבת שלום, ביג-אל