פרק 3:
שיחתם נקטע בפתאומיות על ידי שני שומרים "מסוק לא מזוהה בשמיים!"
צעקו השומרים, "תעצור אותם," אמר זרו "הם הגיעו מוקדם מכפי
שציפיתי." "אל תירו!" צעק אמיר לעברם "הם בני ברית." אמר
ולאחר מיכן פנה אל זרו ושאל "מה עכשיו?". זרו הביט בשעונו "השעה
כרגע היא שש וחצי בבוקר, רוב האיראנים כרגע כנראה צופים בחדשות, זה זמן מושלם לידע
את העולם שאנחנו הרגנו את שני הדיקטטורים האחרונים ונכריז מלחמה ברורה על הדיקטטור
הבא של אירן. אני אקח את הקרדיט על המעשה ואגרום לעולם להכיר בארגון שלי."
"על איזה אירגון אתה מדבר?" שאל אמיר, "אני לא הולך לעצור את
פעילותי רק באיראן. לאחר שנהפוך את איראן לדמוקרטיה אני אעבור לארצות אחרות
שמדכאות את אזרחיהן כאלה שלא בהכרח מזוהות כדיקטטוריות. בשביל פעילות שכזו עלי
להקים אירגון מסודר, אשר אנשים יוכלו להצטרף אליו. כמובן שאני מקווה שאחרי שהמלחמה
שלכם תיגמר אתה תהיה מוכן לקחת חלק במאבק שלי אך כרגע אני מקדים את המאוחר." אמר
זרו והתקדם אל עבר המסוק שכבר נחת במרכז המחנה, מין המסוק יצאו כעשרה אנשים
במסכות, אך לא כמו המסכה של זרו אלו היו מסכות פשוטות אשר הראו את הצד האחורי של
הראש, שניים מהם החלו לפרוק את הציוד מין המסוק, זרו פנה אל שלושה מהם וחזר אל אמיר
עם שלושתם בעקבותיו. "אמיר, אני צריך חדר אשר לא חוסם גלי שידור על מנת שאוכל
להתחיל, איפה אוכל למצוא אחד כזה כאן"? "בואו אחרי" אמר אמיר
והוביל אותם אל עבר חדר ענק עם קירות מתכת אפורים "זהו אחד הבונקרים שלנו
למקרה שהצבא ימצא את המקום הזה, אני מקווה שזה בסדר." "המקום הזה יותר ממספיק אני מודה לך" ענה לו זרו ופנה אל
אחת מן הצוות שלו "קלייר, את יכולה להתחיל." אחת מהשלישייה הנהנה בראשה,
והוציאה מחשב נייד ומקלט טלוויזיה, היא כיוונה אותו על התדר של הערוץ הכי פופולרי
באיראן "אני מוכנה" השיבה וכעת השניים הנותרים החלו לפעול.
אחד כיוון את המצלמה והשני מיקם את הגופות של הדיקטטורים מצדדיו של זרו "אתם
לא חושבים שזה קצת מוגזם"? שאל אמיר, "הדרך היחידה היום לתפוס תשומת לב היא
על ידי העברת תחושות חזקות" ענה לו אחד מין השלישייה. "אני מבין שזו לא הדרך בה פעלתם
עד עכשיו, אבל הדרך בה פעלתם עד עכשיו גם לא הובילה אתכם לשום מקום. אם בכל זאת לא
תאהב את התוצאות תמיד תוכל להכחיש כל קשר אלינו. היום אני הולך להכריז הכל היה רק מחווה
למען המורדים. אתם תוכלו לקבל או לדחות אותה לפי רצונכם." אמר זרו שהצליח
להרגיע מעט את אמיר.
"ובכן אם כך" פנה זרו אל השלישייה "הכל מוכן?" שאל
אותם ושלושתם הנידו בראשם לחיוב "אני שולחת את הוירוס אל שלושת הערוצים
הפופולריים ביותר בשעות הבוקר" אמרה קלייר. "טוב מאוד, כוונו את המקלט אל
שלושת הערוצים הללו בכדי שנוכל לראות אם הוירוס פועל כשורה" אמר זרו
"כבר עשיתי זאת" השיבה קלייר וכיוונה את הצג של המקלט אל עבר זרו, על
הצג נצפו שלושת הערוצים ובכולם הגישו בשעה זו את חדשות הבוקר. זרו הינהן בראשו
ופנה אל האחד אשר מחזיק את את המצלמה "ג'ון הכל עובד כמו שצריך?" ג'ון
הינהן לאות הסכמה זרו פנה אל השלישי אך הוא כבר ענה לו עוד לפני ששאל "כן חסמתי
כל אפשרות לאתר את מקור השידור או הוירוס" זרו לקח כיסא והתיישב בין שתי
הגופות "אם כך הכל מוכן, בואו נתחיל" אמר והסתכל על המקלט בו הופיעו
שלושת הערוצים ולפתע השידור נפסק ועל הצג המפוצל הופיעה הסיפרה אפס
"בוקר טוב איראן" אמר זרו, ועל הצג הופיעה המסכה של זרו
בלבד. "היום החלטתי להפר את השגרה המעיקה של המדינה הזו בכדי להודיע הודעה
חשובה." הצלם הוריד את הזום של המצלמה וכעט ראו גם את הגופות של שני
הדיקטטורים. "כפי שאתם רואים אני, זרו, אחראי למוות של שני הדקטטורים
האחרונים. ואני מרגיש מחוייבות לומר גם לדיקטטור הבא שיעלה שכל עוד זה תלוי בי,
הוא יחלוק את אותו הגורל. רובכם אם לא כולכם בטח ידעתם כי זו אינה העבודה של
המורדים ואתם ככל הנראה רוצים לדעת למה אני עושה זאת. ולכן אני רוצה להכריז היום
על הארגון אילומנטי, אנו אילומנטי הולכים לשנות את העולם הרקוב הזה מין היסוד."
זרו עשה הפסקה קצרה והכריז בקול נרגש "בעלי כוח היזהרו מאיתנו, אלו אשר
זקוקים להגנה חפשו אותנו! זוהי התחלה של עידן חדש בעולם כולו, וההתחלה של עידן זה
היא כאן, באיראן. ובנימה זו אני פונה אל המורדים ומבקש מהם לתת לנו לעזור להם
במטרתם להוריד את הממשל הקיים והחלפתו במשטר דמוקרטי אמיתי! כזה שלא ידכא את
אזרחיו ויבין כי הוגנות, צדק וחופש הן לא רק מילים, הן דרך חיים. אז אתם באמת לא
מכרים בכך כי הממשל מדכא אתכם, אם הפשעים של הממשל הזה לא ידועים לכם אז אני מציע
שתשכחו מכל מה שקרה כאן. אבל, אם אתם מרגישים את מה שאני מרגיש ורואים את הזוועות
שהממשלה הזו אחראית להן. אז אני מבקש שתעמדו לצידי שלושה חודשים מהיום בראשון
לינואר בבניין הממשל, וניתן לעולם ולכל האזרחים אשר מדוכאים על ידי המדינה שלהם
שנה חדשה שלעולם לא תישכח!" המצלמה כובתה ועל הצג הופיע שוב הסימן אפס.
כינוי:
Mr. Wexler
בבלוג זה
בכל הבלוגים
