הי .. שבת שלום לכולם !
אתמול הייתי בינצן ,לקחו אותנו דדרך הנוער
וראיתי את ליאורי היפפשלי 33>
תכלס באתי רק בשביל לראות את ליאור
השתעממתתי בכל ההרצאות האלו ,יצאתי לבחוץ כבר
כמעט נרדמתי =/
ליאורי ? לפעמיים נירא שהקשר בנינו נעלם ,
גילתי שזה בגלל המרחק ..
אני חולה עלייך [:
איפה אתם שאני צריכה אותכן ?
דווקא עכשיו ?
האחת מגעילה והשנייה פשוט הוציאה עלי ת'עצבים שלה
רבתי הם שני האחיות היחדות שלי
אנשים מתים לאחות
ואני ?! ,
אני איבדתי אותן .
זה האגו שלי שלא נותן לי ללכת ולבקש סליחה .
כי בתכלס אני לא אשמה ..
היא זאת שלא רוצה ושנהייתה מגעילה
והשנייה ? כפוי טובה ,לא יודעת להעריך .
אני באתי בכוונה טובה , שטפתי את הבית
כי ידעתי שיש לה מבחן בכימיה /ביטוכלונגיה אנא ערף=/
ובמקום להגיד תודה היא צועקת עלי >.<
וסתםם היא חצוופה ומגעילה .
איפה אחיות שלי שאני צריכה אותן ?
"אתה מעריך מישהו רק שהוא לא פה , שהוא לא איתך ואז אתה מעריך הכל "
בדר"כ אין לי אגו ואני לא אחת שמחפשת את כל המשחקי כבוד המיותר הזה ,
אבל פתאום אני ממש מרגישה אותו שהוא דוחף אותי לא ללכת לבקש סליחה .
מה לעשות ?!
שתיים בלילה אני יושבת לי,
וכותבת מתוך דאגה וכאב .
אני יושב ומסתכלת בעצמי , ב
מראה שמשקרת מציאות.
אני חייבת לדבר איתך
אבל משהו בי תמיד עוצר אותי
כן אולי זה הפחד שפוחד לאבד אותך
או שהוא פשוט מפחד לפגוע בך ומפחד מתגובתך
אני חייבת לאגור כוחות ולשלוח את המכתב
אני חייבת לעשות את זה
עם לא למעני אז למענו .
אני אוהבת אותך כ"כ !
זיכרונות מציירים ענן ,
אני נזכרת במריבות ,בכל הכאב שנגרם ..
האם אני רוצה להמשיך או לעצור הכל כבר לשנה הבאה ?
האם אני רוצה לספר לכולם את המשהו הזה שאפ'חד (כמעט) לא יודע עלי ?
האם זה באמת יתכן שאני ילדה סגורה ולא פתוחה ?
אני חייבת לנקוט בצעד הזה ,
אני חייבת לאגור אומץ ,
אני חייבת לאגור כח ,
ולדבר איתך על זה !
אחח אחח מה היייתי עושה בלי הנשמות שלי ?!
פשוט תודה על הכל [:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
