נמאס לי , אני לא יכולה יותר ..
שיקראו את הבלוג
מחקתי אותו כי לא רציתי לריב עם אנשים ,
אנשים שהיו חשובים לי
לא הכפאת לי שיקראו אותו
הרי בסופו של דבר זה החיים שלי וזה הבלוג שלי
אני באמת עשיתי חשבון לכולם
עכשיו אני מבינה שכלום לא שווה
אז כמה שאני ינסה לכתוב בבלוג בדרכים עקיפות לא ילך לי !!
כי אני עדיין יתגעגע לבלוג שלי
אני אוהבת לכתוב כי פה אני פורקת הכל
רק פה יודעים מה באמת עובר עלי
החברות שלי שקוראות פה
הבנתי שרק ע"י דרך ביטוי הכתיבה שלך את מצליחה לזהות את הרגש של האדם
רק פה הרגשות מובנות לנו יותר
האם זה לא מצחיק איך אתה לא יכול להכחיש רגשות ?
האם זה לא מצחיק איך רגע אחד פשוט עשוי לשנות את החיים שלך ?
אולי אני מנסה יותר מידי קשה
בזמן שזה קרוב מידי מאשר רחוק מידי
אני מרגישה כ"כ הרבה אבל אני לא יכולה לומר מילה . אני צועקת בפנים .
אל תדאגי , תהיי שמחה !
השמחה שלי היא לידי אבל אני לא יכולה לראות את זה
כשנולדתי , בכיתי כאשר כולם מסביבי היו מחייכים .
תחיה את חייך שכאשר אתה תמות , אתה מחייך כאשר כולם מסביבך בוכים .
תמיד תסתכל על הצד הבהיר של החיים
אל תבכה כי זה עבר - תחייך בגלל שזה קרה .
אם היו בוחרים שאנחנו צריכים לשרוד , זה יהיה מסיבה מסויימת .
לא אני לא פסימית
להפך,אני אופטימית
אבל .. לפעמיים הכל גדול עלי
אני עוד מעט מתבגרת בשנה
ואני מרגישה שאני יותר מידי מבגרת מהר
פשוט קשה לי !!!
מבחינת החברה טוב לי , יש לי את החברה הכי טובה בעולם
חברות שתמיד שמחות לעזור ולתמוך בי
מבחינת הביצפר קשה לי , כל יום אני לומדת למבחן אחר
אין לי רגע של מנוחה
מבחינת הבית - יהיה טוב , עצוב לי שבמקום לעזור לאמא שלי אני יושבת בחדר ללמוד
אבל ,אני מרגישה שהשתנתי ,
דברים שלא ידעתי
או שידעתי ולא ממשתי את זה
אולי זה בגלל שאני קרובה להיות בת 16 ?
למה אני מרגישה רע למרות שתבוך תוכי אני מאושרת ?
האם אני אחריית על האושר שלי ?
אז כן ..חזרתי לבלוג
ולא ,לא הכפאת לי עם מישהו ידע
זה החיים שלי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
