היי אנשים (:
אז הפוסט הראשון של הבלוג הזה.
כמובן שזה לא הבלוג הראשון שלי, לא השני, לא השלישי וכו'.
אבל אני פותחת אותו הפעם עם עוד מנהל - משהו שלא עשיתי אף פעם (:
אז ככה - הבלוג הזה הולך להיות סוג של סיפור בהמשכים (לא סוג ... באמת סיפור בהמשכים) אבל שונה.
נכון שבדרך כלל מישהו כותב את הסיפור והוא מחליט מה יהיה בעלילה, אבל יום אחד אני וידיד שלי ראינו קטע מסיפור והחלטנו לנסות להמשיך אותו, פשוט זרמנו עם השיחה והתלהבנו - הייתי בטוחה שצחקנו כשחשבנו שנפתח בלוג.
אבל למה לצחוק אם זה באמת אפשרי? קיצר פתחנו בלוג והחלטנו לפתוח סיפור בלי קו עלילתי ובלי כלום - פשוט סיפור זורם.
אני מבטיחה שזה יהיה יוצא מן הכלל כי בתכלס אפשר לראות מה חושב כל צד בקשר לשני ואנחנו באמת כותבים מה שבאלנו וזורמים עם זה.
אז בואו נתחיל בפרק הראשון והקצרצר שלנו רק כדי לנסות ולראות מה התגובות שלכם בקשר לזה (:
אזזז קדימה :
(ד"א אני צובעת כל קטע בצבע אחר שתדעו מתי אני כותבת ומתי הוא כותב: כחול - [אני], שחור - [הוא]).
***
קדימה מתחילים - הוא מתחיל:
תמיד אהבתי בנות שיותר גדולות ממני...
לא במודע, אבל תמיד איכשהו אהבתי בנות שבמקרה היו יותר גדולות ממני... וככה זה בעצם מתחיל ...
ניגשתי אליה במסיבה שלא ידעתי שהיא היתה גדולה ממני, גם הייתי יותר גבוה ממנה.
"היי".
היא לא ענתה, עסוקה בלרקוד.
המשכתי בשלי במסיבה.
אחרי חודש אמא שלי הכירה לנו (למשפחה) עוד משפחה ויצאנו לטיול ביחד, אמא שלי הכירה את האבא במשפחה שלהם דרך העבודה... ותנחשו מי היתה שם?
"היי, דני נכון?" חייכתי לבן של חברים של הורים שלי, הוא נראלי סבבה, אולי תהיה לי חברה לפחות.
"כן היי, מה הולכים לעשות צניחה חופשית היום? משוגעים ההורים שלנו".
"כן הא. חח יש לך בעיה עם צניחה חופשית?".
"חח לא, לך?".
"לא...".
"יפה יפה" הלכנו לצד והתחלנו לדבר על הצניחה. היה לי ממש כיף איתה, ואז קראו בכריזה "דני וקרן. דני וקרן". כן, הבנו לבד שזאת הקריאה של לשים את החליפות.
"את מפחדת כבר?".
"פחח, אני לא אתפלא אם אתה תתעלף למעלה".
"חח יש לי תחושה שאת הגבר במשפחה, וזה לא מתאים ליופי שלך".
"תודה, עוד תתרגל לזה".
עלינו למטוס, יצא שהיא קפצה ראשונה, ואני אחרון...
כשהגעתי למטה ראיתי אותה ואת המשפחה שלה וליד את המשפחה שלי.
"איזה מלך" היא אמרה ועניתי "אני?! את קפצת ראשונה!".
"נראית לחוץ אבל מזל טוב על הפעם הראשונה" צחקתי.
"מה את אומרת?! מה את מתנשאת זאת פעם ראשונה גם שלך". ההורים חיכו לתמונות ולוידיאו והיא שאלה "אתה בא להוריד את החליפה ולשירותים?".
"בכיף" עניתי.
בהיתי בו בלי שישים לב כשהורדנו את החליפה, לא רע... גוף-צ'אק, פנים-צ'אק, גובה-צ'אק. אהבתי.
הלכנו לשירותים, לא היתה הפרדה בין בנים לבנות וכל אחד עשה את שלו אח"כ.
אמרתי לה בשירותים "כיף לי איתך" והרגשתי תחושה טובה כזאת... התקרבתי אליה עד שהאף שלי נגע האף שלה...
חח איזה חמוד, הוא מנסה להתקרב אלי. סובבתי את הפנים והלחי מולו, "אתה בא?" שאלתי מסתובבת עם כל הגוף, לוקחת את ידו.
"כן, תזכירי לי בת כמה את?".
"תאמת שיש לי היום יומולדת 18" חייכתי, "אתה גם יב' נכון?".
"האמת שלא, היה לי יומולדת לפני שבוע...
יומולדת 15."
WTF?
"אתה רציני כאילו?" וואו... לא פלא שהוא מתנהג כמו ילדון.
"חמוד אתה" צחקתי.
"רציני לגמרי, אח שלך גם בכיתה ט' נכון?".
"כן אבל הוא דיי צוציק מעצבן. אתה פשוט נראה יותר בוגר ממנו – לפחות לגילך".
חח... אח שלך מהטיפוסים הבלאגניסטים.
כן רואים שהוא מזרים את העלילה אבל כיף לעשות את זה. אנחנו דיי מבזבזים שיעורים בבצפר בזמן שאנחנו כותבים את זה (אנחנו יושבים אחד ליד השני).
המורה שלי גם תפסה אותי באמצע כתיבה - לא נחמד ^^''
אנחנו מקווים שאהבתם את זה ורוצים לשמוע תגובות, אז קדימה... !
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Both~Of~Us