כשהשבוע הזה התחיל לא חשבתי שהוא הולך להסתיים בהצעת נישואים והחלמה שלמה (כמעט).
אחרי שסיימתי עם כל הדבר הזה שנקרא "בית חולים,סרטן ונספחים" אני רוצה לסכם את התקופה הארוכה הזו בכמה עובדות על המקום הסטרילי הזה:
1. שותפים:
יש כמה סוגי שותפים ואני נתקלתי בכולם במסדרונות.
יש את הסנוב שחושב שזה שהוא גדול ממך או חולה ממך הוא יותר טוב ולכן מתעלם ממך באופן מוחלט.
יש את המוזר,שתמיד יש לו יציאות ובדיחות מוזרות על הסרטן (מה זה מישהו קירח וחיוור? כימואקס (?!) כמו שאמרתי,בדיחות מוזרות).
יש את המצחיק שמדבר איתך בלי לפחד ויוצא עלייך עם משפטים של "לך לך תמות מאיזה כימו" :)
יש את הביישן ש..טוב,אין הרבה מה להגיד עליו.
ויש את הקטנים,שהם כמו אחים קטנים שלך.
2.הרופא:
תמיד בא אלייך ושואל כאילו לא יודע "אז מה קורה איתנו?" כאילו מה? שאלה רטורית.
3.האחות:
בדרך כלל אישה מבוגרת,חייכנית,חברותית ולחוצה.
תמיד תענה לך עם חיוך ותנסה להעלות לך חיוך על הפנים.
אבל בואו לא נשכח שהיא זו שעושה לך את החורים בידיים (במקרה הטוב).
4.האחות במשמרת הלילה:
בואו פשוט נסכים עם זה שלא מעצבנים אותה.
5. האחות הסוררת:
נראת חיננית אך בלי הודעה מוקדמת מדביקה לך נשיקות (לי בכל אופן).
6.מיטת בית חולים:
הדבר הכי מסובך שקיים,לקח לי שלושה חודשים כדי להבין את הדבר הזה עד הסוף.
זה פשוט גוש מתכת עם כל מיני ידיות ><
7.האח הממורמר:
בדרך כלל הוא מופיע בסביבות השעה תשע בערב ונמצא עד הבוקר.
זהו האח במשמרת לילה שתמיד עם פרצוף סובל.
וכן,הוא גם די אדיש.
8.הטלוויזיה:
גם כן טלוויזיה -__-
9.האוכל:
מגיע בצורה לא טבעית ונתון לפירושך האישי.
10.כימותרפיה:
זמן מעולה לחשוב.
אבל בתאכלס? סתם כמה מחטים.
11.מוניטור:
לא בריא כשחברה שלך בחדר ><
12.כיסא גלגלים:
תאורטית זה אמצעי תנועה,
בפועל זה אחלה כלי טוב למשחקי לילה מאוחרים עם שותפיך לחדר.
טוב,היפרח קורא לי.
אם יהיה לי כוח אמשיך אחר כך.
אבל מה שכן היום יצאתי מהבית חולים,הסתובבתי והלכתי בידיעה שזו הפעם האחרונה לבינתיים שאצטרך לצאת ממנו.
ברוכים הבאים לחיים חדשים :)
ובינתיים,
שנה טובה כולם :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
