לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Someone..



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2010    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2010


אם היה לך פרח,פרח יחיד במינו,היית שומר עליו?

היית מטפח אותו?

היית נלחם על החיים שלו?

ואם היה כואב לו?

היית לוקח ממנו את הכאב?

את הבושה?

את הכוח רצון שלו?

ואם אלו היו היומיים הכי קשים שלו,

מה היית עושה?

היית נותן לו ללכת או שומר אותו קרוב?

ואם היו לו דעות,

והיית יודע עד כמה זה שורף,

עד כמה כואב,

עד כמה אין רצון,

עד כמה נאמנות לחברים עוזרת לו להשאר בחיים,

עד כמה זה הדבר היחיד שעוזר לו.

עד כמה הוא מודה לך.

תודה.

נכתב על ידי , 26/7/2010 22:26  
68 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אמא,

חשבתי מה לאחל לך,הרי מחר הוא יום הולדתך.

איך אני יכול לתאר קשר כמו זה?

בזכותך הפכתי למי שאני היום שאני חושב שבסך הכל זה בסדר,לא כך?

מוזר לחשוב שפעם הייתי כל כך תלוי - בך.

את הראת לי את הטוב שקיים,

את הצחוק,את החיוך,

את לימדת אותי איך לחשוב,איך לאהוב ולהרגיש נאהב.

אני תמיד מרגיש בר מזל כשאומרים לי שאנחנו דומים,אולי לא במראה אבל בהתנהגות.

אבל אני מניח שזה הגיוני כי הרי את הפכת אותי למי שאני היום.

את עיצבת את הפנים שלי במליון נשיקות רכות,

את לימדת אותי את כל הדברים החשובים שיש בעולם,

את מקומינו בו,

לימדת אותי להבדיל בין טוב לרע,

לימדת אותי להיות בנאדם.

לימדת אותי את כל הערכים שעליהם את בנויה - רכות,טוב לב,סלחנות,דאגה,אהבה וסבלנות (ובעיקר סבלנות חח)

הראת לי שאפילו היום הגרוע ביותר יכול להיות קצת יותר טוב אחרי חיבוק ממך,

מה שאני בעצם מנסה לומר זה שאת הבסיס שלי אמא,

בלעדייך הייתי הרבה פחות טוב,

ואני רוצה לומר לך תודה.

תודה שתמיד נתת לי הרגשה של נאהב,

תודה שתמיד היית שם כדי לשמור לדאוג ולנגב את הדמעות.

תודה על כל הזמן שהקדשת לי מיומי הראשון אצלך בתור בן ואפילו לפני.

תודה על הסבלנות והעזרה בכל אותן הפעמים שטעיתי בלי האימרה "אמרתי לך" (למרות שאני יודע כמה זה מפתה.)

תודה שתמיד מיהרת לבוא לעזרתי כששמעת אותי צועק.

תודה על כל הפעמים שבאת לחלץ אותי אחרי שהסתבכתי בבצפר,

תודה שתמיד ידעת מה לומר,מתי לחבק,מתי לעודד ותמיד היית שם כדי לעשות את זה.

תיקנת צעצועים ולבבות שבורים שוב ושוב,תודה אמא.

תודה על כל האמונה שאת נותנת בי (למרות שכל כך לא מגיע לי.)

אמא,אני אף פעם לא באמת אצליח להגיד את כל הדברים שאת בשבילי,

את כל התודות שיש לי כלפייך,

ולמרות הכל אני לא עיוור,

ואני לא מעמיד פנים שהקשר הזה תמיד היה רק דבש.

אני יודע שלפעמים הייתי אידיוט ולא הקשבתי (למרות שידעתי שאת צודקת)

וכל אותן פעמים שהכרחת אותי להגיד שלום למירי,

והכרחת אותי לאכול תרופות מגעילות,

הכרחת אותי לשמור על עצמי כמו שצריך,

וכמו פולנייה מושלמת ללבוש עוד סוודר בחורף.

למרות זאת אני יודע שאני הוא זה שצריך לומר סליחה,

אני מצטער על כל הפעמים שעיצבנתי אותך,

על כל אותן פעמים שהדאגתי אותך,

על הפעמים שתסכלתי,

כל אותן פעמים שהצקתי לך עם משפטים של "משעמם לי",

על כל פעם ופעם ששאלתי מתי נגיע באוטו,

על כל אותן הפעמים שלא הקשבתי ובסוף זה נגמר רע,

על אותם פעמים שלא עזרתי מספיק.

אבל רק שתדעי אמא,שאין כמוך.

וזכיתי באמא כמוך.

תודה על הכל.

יום הולדת שמח :)

 

 

נכתב על ידי , 18/7/2010 18:21  
70 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




כשקיר אחד נופל כאב אחר עולה.

מחר לפני שנתיים הכאב הכי גדול נחת עלי.

 

לא יודע למה אבל החלטתי לפרסם את המכתב שאח שלי כתב לי שבועיים לפני שמת וביקש לתת לי את זה במידה ויקרה לו משהו.

המכתב מתורגם מאנגלית אז סליחה מראש על טעויות ניסוח/כתיב וכדומה.

זה ארוך אז אני מציע כבר עכשיו לברוח ולא להתחיל לקרוא.

 

 

"בנג'מין,

אם אתה קורא את זה אז כנראה שאני כבר לא בין החיים,

אבל בן,גם אם אני לא נושם זה לא אומר שעזבתי אותך.

אני מצטער שלא אמרתי לך על זה,שכתבתי בכלל את המכתב הזה אבל ידעתי שתכעס עלי שאני בכלל חושב ככה,

אבל האמת היא שאני כותב את המכתב הזה כי אני יודע שאני יכול למות בזמן הקרוב,

ויש גם סיכויים טובים.

לא סיפרתי לך אבל אנחנו בפעולה,כלומר,אנחנו נתחיל את הפעולה בשבוע הבא,אני כותב את זה עכשיו כי אני לא יודע אם אהיה כאן בסופ"ש הבא או שישאירו אותי שבת ולא רציתי שלא תהיה לי הזדמנות לומר לך שלום.

אתה יודע כמה קשה לי להסתיר ממך דברים,אבל זה לא תלוי בי כידוע לך.

יצא לי לחשוב בזמן האחרון די הרבה על כולם ואני כל כך אוהב אתכם שלא יהיה לך ספק לרגע.

עזבתי למטרה אחת,אתם.

אני עושה את מה שאני עושה,בשביל שאתם תוכלו לחיות כאן,תוכלו לחיות בשקט ובבטחון שלא יקרה לכם כל רע.

אין רעים וטובים בסיפור הזה,אתה יודע כמה פעם חשבתי שיש.

אבל השירות הזה,ביחידה הזו כמה שהיא קרבית גרמה לי לפקוח את העיניים לעוד צדדים ולא רק להרעלה שעושים לנו פה.

אנחנו לא נלחמים נגד הערבים או נגד ה"רעים" אנחנו נלחמים נגד החמאס.

מנסים לעצור כמה שיותר את הפגיעה שלהם באזרחים וכמובן להחזיר את שליט.

אבל לפני החמאס יש עם שלם,עם שלם שרוצה שלום בדיוק כמונו.

אל תשכח את זה.

אל תחסום את עצמך להכרה ל הצד השני,להפך,אני אשמח אם תכיר אותם.

אני יודע שיש לך קשר טוב עם ראוואן מהשיעורי אזרחות,אני מקווה שזה עדיין ככה.

את יודע,לפני כמה ימים היה לנו אימון ובתוך האימון היינו צריכים לשכב בתוך בוץ בלי לזוז ולהיות בפוקוס מושלם..

זה היה לי כל כך קשה אבל הייתי בטוח שאתה הייתה עושה את זה בלי שום בעיה אם היית כאן.

והיי,שזה לא יעלה לך לראש כן? אם שנינו היינו צריכים לעשות את זה ביחד אין ספק שהייתי מנצח אותך!

תקשיב,עכשיו ברצינות,אני לא רוצה או אי פעם רציתי להכאיב לך או לכל אחד אחר.

ואני לא רוצה שתתקע,אני רוצה שתמשיך בחיים..

אל תבכה עלי,אלא תצחק,בשבילי.

תהיה שם בשביל לעזור לאמא ואל תשכח להזכיר לאבא לקחת את הכדורים שלו.

תשמור על הקטנים,הם הכל.

תמשיך עם המוסיקה כי דאמט אתה כל כך טוב בזה!

והנה אני מודה וכדאי לך לקרוא טוב טוב כי אני לא אגיד את זה שוב! אבל אתה תמיד היית יותר טוב ממני במוסיקה,

אתה מעולה,לא יודע מאיפה כל הכישרונות האלה.

תכסח לסרטן את הצורה ותמשיך לרוץ,כי זה עושה לך טוב ילד פסיכי שכמותך!

תחשוב על הצד החיובי,אתה יכול לקבל את המכונית שלי,רק בחייאת,תשמור עליה.

תמסור לנעמה כמה אני אוהב אותה.

ותגיד לה,או יותר נכון תשאל אם היא הייתה מתחתנת איתי בעוד שנה כשהייתי מציע לה כמו שצריך,

אני אקשיב,אני מקווה שהיא תגיד שלא,ככה אני אדע שהיא תמשיך מהר בחיים שלה בלי לחשוב עלי יותר מידי.

לפי ההכרות עם אמא בטח לקח לה זמן עד שהביאה את עצמה לתת לך את המכתב הזה..מעניין אותי כמה.

בני,אני אוהב אותך,אין לי חבר יותר טוב ממך.

למרות שאתה קצה צוציק וקטין חח תהנה מהחיים האלה.

כי החיים קצרים.

אבל הם כל כך יפים.

תשמור על עצמך,אני רוצה להיפגש איתך למעלה רק בעוד הרבה מאוד שנים.

תזכור כמה אני אוהב אותך ולעולם לא אעזוב אותך.

ועכשיו אפסיק,כי המכתב נהיה כל כך ארוך עם כל כך הרבה שטויות בתוכו והיד שלי מסכימה איתה במאה אחוז .

אל תכעס עלי,זה הכל בשבילכם,אתם המשפחה שלי.

משפחת סופר מריו חח

והיי,אל תתן למרמורמירי לעצבן אותך יותר מידי הא? ;)

 

אוהב אותך,

יותם.

 

נ.ב :

תראה! הנה כיבשה! חח "

 

 

טוב,באנגלית וכתב יד זה נראה הרבה יותר ארוך.

מוזר לחזור על מה שהוא כתב.

 

תראו, אתם לא חייבים להגיב ואני מוריד את הכובע בפני מי שקרא הכל.

אבל אתם גם לא חייבים לשלוח לי מייל עם השאלה האם להמליץ כמו שכבר קרה כאן בעבר :)

אתם רוצים,תמליצו. לא רוצים,אל תמליצו.

זה לא משנה.

 

שבוע טוב לכולם.

 

 

 

נכתב על ידי , 8/7/2010 20:05  
148 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי: 




7,120

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לNiCe To KnOw YoU אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על NiCe To KnOw YoU ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)