ראיתי שהנושא עד סוף השבוע הוא לכתוב מכתב לילד שהייתי פעם..
ובהתחלה,בהתחלה לא התכוונתי להתייחס לזה בכלל..
ואז חשבתי,שאני כן רוצה לכתוב לך.
לבנאדם שאתה היית.
אני יודע שזה טיפשי וזה לא שתראה או תקרא את זה..
אתה הרי סתם שוכב מתחת לאדמה בהר הרצל..
חח בטח היית צוחק עלי עכשיו - אין לך מושג איזה שיר אני שומע כרגע חח
היית בטח שופך עלי את המיץ לימון שהיית חייב לי חח
אתה זוכר יותם,את הפארק? שברחתי אליו בליל הסדר ואתה הגעת ישר אחרי ובכלל לא היינו מודעים לזה ששנינו עזבנו את הארוחה?
נשארנו שם איזה חצי שעה שאז זה נראה לנו כמו נצח..הצחקת אותי כמו תמיד..
חח ואיך אמא כעסה עלינו אחר כך אבל אתה רק חייכתה את החיוך השובבי שהיה לך ואני ניסיתי לחכות אותך ואז אמא חייכה ואמרה לנו ללכת לשחק עם סקוט וג'יין בני כמה היינו אז? אני הייתי בן 7 ואתה בן 9? אני זוכר נכון?
זוכר בבר מצווה שלך? כשמירי אמרה לי שאני צריך למות כבר? ואז הלכתי לצד ובכיתי..איך עזבת את כל החברים שלך,באת אלי ולא רציתי לדבר איתך אז הלכת למיקרופון ואמרת שעד שאני לא חוזר המסיבה לא ממשיכה? חחח גרמת לי להרגיש שייך שוב.יי
ואז בגיל 17 כשהתחלת לצאת עם לילך ופתאום כל החיים נראו לך יותר יפים,הכל חייך אליך ואף אחד לא הצליח לעצבן אותך ואני לא הבנתי אותך..חשבתי שהתחרפנת לגמרי חח אני זוכר שהלכנו מהאוטובוס בדרך הבייתה והארכנו את הדרך והלכנו דרך הפארק - כדי להתחרות בריצה חח
ואז התחלנו לרוץ ואתה הישגת אותי כמו תמיד בגיל הזה..אבל נעצרת באמצע ואני נתקעתי בך חח
שאלתי מה קרה ואתה הראתה לי פרפר מדהים על פרח,אני לא הבנתי מה ההתרגשות-כולה פרפר אבל אתה חלקת עלי..אמרת שזה מדהים ואז הוצאת מצלמה וצילמת..
ורק שתדע יותם,שעדיין יש לי את התמונה הזאת..היא תלוייה לי בחדר..וצדקת,היא מקסימה.
רק חבל שהבנתי את זה באיחור.
זוכר את הירידה? בדרך לאילת? חח רותם מתלהבת מזה עכשיו כמעט כמוך..
אבל לא היינו שם הרבה זמן..אנחנו כבר לא כל כך נוסעים לאילת..
אני יודע מה היית אומר אם היית שומע את זה "מה לא נוסעים? כל שנה נוסעים! יאללה אילת" אז תדע שזה כבר לא ככה..
אנחנו כבר לא כל שנה נוסעים..
פשוט חסר לנו אותך שתגיד כל הדרך עובדות שמי יודע מאיפה אתה מביא אותם ותשגע אותנו עד שנאי
ים לזרוק אותך מהאוטו חחח
לא סתם..אמא פשוט לא מסוגלת..
אתה לא יודע מה השארת אחריך..איזה כאב..
אבל אל תדאג לנו..אנחנו בסדר.
אני עדיין זוכר את הריצות שלנו יותי..מאז שאני הייתי בן 16 תמיד הייתי משיג אותך חח ואתה תמיד היית אומר שנתת לי לנצח חח
אבל שנינו יודעים את האמת לא? ;)
אני זוכר איך קיבלת את הצו ראשון שלך ולא הפסקת לחפור על זה חח
ואחרי שקיבלת פורופיל 97 - שזה היה כל כך ברור שתקבל - עוד יותר לא הפסקת לחפור על זה חחח
ואיך שמחת כשהתקבלת לאן שהתקבלת.
זוכר את השלולית? ואת הקן? ואת ציון? חחח הוא עדיין חי דרך אגב..
זוכר את כפיר יותי? ראיתי אותו לפני כמה ימים..הוא בכלל לא ידע..הוא לא קיבל את זה יפה.
טוב,תמיד אמרת שהוא אסטרונאוט..
וזוכר את מאיה? אין לך מושג איך היא השתנתה..צבעה לבלונדיני,ירדה איזה 30 קילו ולפי העיניים היא לוקחת משו בטוח חח.
חח אני בדיוק שומע את השיר "מפנה מקום" זוכר? טוב,איך אתה יכול שלא לזכור אותו חח
תמיד ידעתי שהגעת הבייתה מהבסיס בסופי שבוע כששמעתי את השיר על פול ווליום בסלון חח ואתה עם השלט בתור מקרופון שר אותו וכולך מאושר חח
אני חייב להגיד לך,אתה אף פעם לא ידעת לשיר חחח תמיד גם הייתה מקצין את הזיופים ואמא הייתה מתחרפנת ונאלצת לדחוף אותך לחדר אמבטיה כדי שתתקלח ותוריד את המדים חח
ואז כשהיית יוצא..איזה חיוך ענק היה לך.
היום אנחנו כבר לא שומעים את השיר הזה בסלון..אני חושב שרק אני עדיין שומע אותו-הוא מזכיר לי אותך.
אתה זוכר את היום האחרון שלך בבית יותם? אני מצטער.
רבנו על דבר כל כך טיפשי..זו הייתה אשמתי.
וכשהלכת..אפילו שלום לא אמרנו אחד לשני..אבל שלחת לי הודעה ואני מצטער אבל זה לא מספיק.
אני מצטער שלא אמרתי לך שלום כשיכולתי.
אני מצטער על זה עד היום.
עדיין יש לי את כל ההודעות שלך..אני לא מוחק אף לא אחת.
ואת כל השיחות היוצאות והנכנסות..לפעמים זה יוצר אשליה שאתה עדיין כאן..
אבל אתה לא,אני יודע.
עזוב זה סתם שטותי.
יש לי כל כך הרבה מה להגיד לך אבל עכשיו אני קולט מה אני עושה..
אני כותב לאדם מת..
לך..
אז אני אפסיק כאן. עדיף.
הייתי מבקש ממך לשמור על נועה..אבל אני לא מאמין בגן עדן אז תשכח מזה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
