לפעמים אני אוהב לעלות לגג,לשבת שם ולחשוב,
אבל לפעמים כלכך רוצה לשכוח מהכל.
לפעמים אני אוהב לצאת לרוץ ולשכוח מהכל,
אבל לפעמים כלכך רוצה להזכר ולחזור לעבר.
לפעמים אני אוהב לפצוע את עצמי כדי להוכיח לעצמי שאני עדיין מרגיש,
אבל אז אני מתחרט אחרי שאני רואה את המבט המאוכזב שלך.
לפעמים אני אוהב לשכב על הגב במיטה ולנגן לעצמי על הגיטרה,
אבל לפעמים יש שם שקט מידי.
לפעמים אני אוהב להריח את החולצה שלי אחרי שאת הולכת,כי עדיין יש עליה את הריח שלך,
אבל לפעמים הוא מתערבב עם שלי ואז זה פחות נעים.
לפעמים אני אוהב את היכולת שלי לרוץ מהר כי זה מכאיב לי,
אבל לפעמים אני מתחרט שנולדתי עם ברכיים דפוקות.
לפעמים אני אוהב את היכולת שלך לגרום לי לחייך בזמנים הכי קשים,
אבל לפעמים אני כלכך שונא את זה.
לפעמים אני אוהב את מה שאני גורם לך להרגיש,
אבל לפעמים כלכך שונא את עצמי על זה.
לפעמים אניא והב לחשוב על המשפחה שקיבלתי,
אבל לפעמים כלכך שונא את עצמי שהם קיבלו אותי.
לפעמים קורים הרבה דברים..ולפעמים אני שונא הרבה דברים.
כנראה שאני אנושי,לא?
אבל עכשיו? עכשיו אני הכי אוהב בעולם :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
