"רותם,ילדונת,שום דבר לא יפגע בי.
אל תדאגי.
אני אחזור,אני מבטיח.
נראה אותך בחמישי ונלך כולנו לים,הולך?
בן,אני לא כועס.
אני אראה אותך שבוע הבא ונדבר בסדר?"
תמיד אמרת שצריך לקיים הבטחות וכך עשית,
קיימת כל הבטחה שלך.
אז למה דווקא את ההבטחה הגדולה מכולם לא קיימת?
גם הבטחת לאמא שלא תהיה גיבור,
שתחזור הבייתה ולא תעשה שטויות.
אבל אתה כן גיבור..
ואני עדיין מחכה שתחזור הבייתה.
אני עדיין מחכה ליום חמישי הזה יותם..
מתי הוא יגיע?
כל החיילים,חללים או חיים במדינה הזו הם גיבורים.
וצריך לזכור כל אחד ואחת מהם.
ולא,לא רק ביום כמו זה.
לא רק ביום הזיכרון.
אלא בכל יום.
בכל דבר שאתם עושים..
תזכרו שיש אנשים שהקריבו ועוד יקריבו בשביל שתוכלו לחיות כאן.
אל תשכחו אותם.
כי הם הגיבורים האמיתיים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
