לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Someone..



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2010    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2010


אמא,

חשבתי מה לאחל לך,הרי מחר הוא יום הולדתך.

איך אני יכול לתאר קשר כמו זה?

בזכותך הפכתי למי שאני היום שאני חושב שבסך הכל זה בסדר,לא כך?

מוזר לחשוב שפעם הייתי כל כך תלוי - בך.

את הראת לי את הטוב שקיים,

את הצחוק,את החיוך,

את לימדת אותי איך לחשוב,איך לאהוב ולהרגיש נאהב.

אני תמיד מרגיש בר מזל כשאומרים לי שאנחנו דומים,אולי לא במראה אבל בהתנהגות.

אבל אני מניח שזה הגיוני כי הרי את הפכת אותי למי שאני היום.

את עיצבת את הפנים שלי במליון נשיקות רכות,

את לימדת אותי את כל הדברים החשובים שיש בעולם,

את מקומינו בו,

לימדת אותי להבדיל בין טוב לרע,

לימדת אותי להיות בנאדם.

לימדת אותי את כל הערכים שעליהם את בנויה - רכות,טוב לב,סלחנות,דאגה,אהבה וסבלנות (ובעיקר סבלנות חח)

הראת לי שאפילו היום הגרוע ביותר יכול להיות קצת יותר טוב אחרי חיבוק ממך,

מה שאני בעצם מנסה לומר זה שאת הבסיס שלי אמא,

בלעדייך הייתי הרבה פחות טוב,

ואני רוצה לומר לך תודה.

תודה שתמיד נתת לי הרגשה של נאהב,

תודה שתמיד היית שם כדי לשמור לדאוג ולנגב את הדמעות.

תודה על כל הזמן שהקדשת לי מיומי הראשון אצלך בתור בן ואפילו לפני.

תודה על הסבלנות והעזרה בכל אותן הפעמים שטעיתי בלי האימרה "אמרתי לך" (למרות שאני יודע כמה זה מפתה.)

תודה שתמיד מיהרת לבוא לעזרתי כששמעת אותי צועק.

תודה על כל הפעמים שבאת לחלץ אותי אחרי שהסתבכתי בבצפר,

תודה שתמיד ידעת מה לומר,מתי לחבק,מתי לעודד ותמיד היית שם כדי לעשות את זה.

תיקנת צעצועים ולבבות שבורים שוב ושוב,תודה אמא.

תודה על כל האמונה שאת נותנת בי (למרות שכל כך לא מגיע לי.)

אמא,אני אף פעם לא באמת אצליח להגיד את כל הדברים שאת בשבילי,

את כל התודות שיש לי כלפייך,

ולמרות הכל אני לא עיוור,

ואני לא מעמיד פנים שהקשר הזה תמיד היה רק דבש.

אני יודע שלפעמים הייתי אידיוט ולא הקשבתי (למרות שידעתי שאת צודקת)

וכל אותן פעמים שהכרחת אותי להגיד שלום למירי,

והכרחת אותי לאכול תרופות מגעילות,

הכרחת אותי לשמור על עצמי כמו שצריך,

וכמו פולנייה מושלמת ללבוש עוד סוודר בחורף.

למרות זאת אני יודע שאני הוא זה שצריך לומר סליחה,

אני מצטער על כל הפעמים שעיצבנתי אותך,

על כל אותן פעמים שהדאגתי אותך,

על הפעמים שתסכלתי,

כל אותן פעמים שהצקתי לך עם משפטים של "משעמם לי",

על כל פעם ופעם ששאלתי מתי נגיע באוטו,

על כל אותן הפעמים שלא הקשבתי ובסוף זה נגמר רע,

על אותם פעמים שלא עזרתי מספיק.

אבל רק שתדעי אמא,שאין כמוך.

וזכיתי באמא כמוך.

תודה על הכל.

יום הולדת שמח :)

 

 

נכתב על ידי , 18/7/2010 18:21  
70 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




כינוי: 




7,120

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לNiCe To KnOw YoU אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על NiCe To KnOw YoU ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)