בטוב וברע ובלא נורא, 4 שנים אני כאן. כאילו לא כאן בעולם הזה, כאן בישראבלוג.
ילדה בת 13 פתחה את הבלוג ומאז? מי באמת יודע? את השינוי אני אדע רק עוד כמה שנים אני מאמינה.
בתכלס, כן קרה הרבה. אולי לא מה שציפיתי אבל היי, אני חייבת להתנער מהמחשבה שהחיים שלי הם סרט קומדיה רומנטית ושבחיים הנסיך המושלם לא באמת יבוא אליי עד הבית עם הסוס הלבן וייקח אותי אל ארץ הפלאות שם נתחתן באושר ועושר ויהיו לנו עשרה ילדים. לא. זה לא יקרה.
בסופו של דבר אני אדע להשיג דברים בכוחות עצמי. פחות לשבת בשקט ולצפות שהכל יבוא ביד המקרה.
זה יקרה מתישהו, לאט לאט בלי לחץ.
בינתיים אני חייבת להפסיק להתאהב באלה שמעדיפים את הכוסיות הכלבות, ולנסות את מזלי דווקא עם אלה שלא.
החיים ממשיכים, בסוף יהיה טוב.
אז תגידו, מה איתכם? איפה אתם הייתם לפני 4 שנים?
מאוהבת בו ממש ממש ואם אתם לא מכירים אז בבקשה האזינו. זה קצת שונה ואולי לא נעים באוזן בהתחלה אבל זה בהחלט טעם נרכש ותלמדו לאהוב אותו!! >