עכשיו... אממ, 3.2.10. התחלה חדשה, אהבה חדשה.
אני באמת לא.. כאילו, אני יודעת שאתה קורא את זה, אז אולי תבין אותי [בפעם המאה ><]:
למה דווקא אני?
למה דווקא לי מגיע, למה - אחרי ששניים כבר ברחו, החלטת לנסות את מזלך [ליתר דיוק; חוסר מזלך], ולגלות שהתעוררת לסיוט בוקר אחד, ותצטרך לברוח?
ומה אז, אחרי הבריחה הזאת? אני אצטרך להדביק לעצמי את השברים שוב, בפעם האלוהים-יודע-איזו?
בינתיים זה פשוט מושלם.
נשיקות בגשם, חיבוקים בזמן שאנחנו רועדים, הבטחות תמימות וכמובן המון אהבה... השאלה היא אם זה יחזיק מעמד? ומה אם שוב הכול יתפרק, ואני לא אצליח להחזיק את זה בידיים שלי? אני לא רוצה להישבר שוב, אני לא רוצה לכאוב שוב. אני אוהבת, ואני רוצה שזה יישאר כמו שזה. בלי להתרסק, בלי להתעצבן, בלי לבכות, בלי...
בלי לסבול.
אני לא מטילה בך ספק, אני מטילה בעצמי ספק.
ואם עד אז, הוא ימשיך לנדוד בתוך המחשבות שלי?
ואם עד אז... אני עדיין אפחד ממה שאני מפחדת?
פחדים בלתי מוסברים וטיפשיים לחלוטין, אבל אתה טוען שאתה מבין אותי.
איך... איך אתה מסוגל להבין אותי?
אני רוצה שתדחק בי, שתעשה בעצמך את הלחץ. תיגרום לי לגרום לזה לקרות;
למה אתה נותן לזה את הזמן שלך?
באמת... אני יודעת שאתה רוצה, בדיוק כמו שאני רוצה.
אני לא רוצה לחכות, די.
הממ... בית ספר וזה ><'
בעיקרון אחלה מצב חח, גילינו שהתפגרה לנו המורה בהיסטוריה או משהו כזה, והביאו במקומה שני מורות מחליפות שמלמדות הרבה יותר טוב ממנה. לשם שינוי, אני גם מבינה את מה שהן אומרות, ולא סתם מנהנת לעבר המורה ומסתכלת עליה במבט של "O__O" חחח XDD
אממ, היה בוחן בביולוגיה.. נכשלתי. יופטידו לי@#$#%!~ >_<"
ובעזרת כמה אנשים שטוענים שאני גאונה [פ'חחחחחחחחחחחחח, עלאק], הבנתי שאני עושה בגרות של הרבה מאוד יחידות. הרבה מאוד.
וזה מאוד מאוד מאוד יטריד אותי שנה הבאה, ואני לא מוכנה לזה >:
ררר, למה אי אפשר לבטל מתמטיקה?!
- נו באמת... בשביל שאוכל לבוא בעתיד למוכר ולהוכיח לו עם פרבולה שהעודף לא מדויק, כמובן. -
וזהו בעיקרון... <:
מחר אני מחזקת את הצבע בשיער לאדום בוהק יותר,
ושבוע הבא-שבועיים סביר להניח שיהיה לי לוב.
בסה"כ, החיים ממש יפים כשיש חבר.. (;
חח שבוע מעולה. <:
(L)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
™ ~Audrey
