באלי שהעולם יהייה מונח לי בכף היד, רק בשביל להרגיש בשליטה

באלי להתאהב שוב- מרגיש לי כל כך ריקני בפנים בלי מישהו לאהוב

באלי להיות בנאדם בלתי נשכח, כזה שהנכדים של החברים שלי עכשיו ילמדו עליו בבית הספר, וסבא או סבתא יספרו להם איך הם למדו איתי בכיתה

באלי לנהוג, למצוא את העצמאות המוחלטת שלי, ובהמשך לכך- אני רוצה לעבוד.

באלי להנות מכל דבר שאני עושה, בין אם לבד ובין אם כולם

באלי להמשיך לשיר ולנגן לנצח, באלי שהמוסיקה שלי תחזיק אותי לא רק מבחינה נפשית- אלא גם פיסית וכלכלית.

באלי כבר להתגייס, לדעת שעשיתי את השנתיים שאני צריכה לעשות בצורה הכי טובה שאני יכולה.

באלי שאמא שלי תאמין לי שאני ביסקסואלית, רק בשביל שהידיעה שהיא לא מאמינה לי תרד מהפרק

באלי להאמין לעצמי שעברתי ממנה הלאה. באמת עברתי, פשוט... מוזר לי להאמין בזה, כי יש בזה משהו סופי מדי.

באלי שיתקשרו אליי כל יום עשרים איש, רק בשביל לדבר

באלי ללכת לים עשרים פעם בחודש, כי אני כ"כ אוהבת את האוייר שם, את המים, ואת החברה.

באלי ללכת למסיבה טובה, להנות, גם אם אני לא שותה, וקצת לאבד את הראש

באלי לשתות ולהשתכר, פעם אחת לפחות בחיי- מעניין אותי להתמודד עם הפחד שלי מאיבוד שליטה

באלי להפסיק לפחד מהעתיד שאולי יבוא ואולי לא, להפסיק לפחד שאולי בסוף אהייה לבד.

באלי להכיר עוד ועוד אנשים שאוכל להגיד להם שאני אוהבת אותם

באלי לצאת החוצה בלילה נפלא כמו הלילה הזה, ולהתחיל לצעוק, לשיר, ולהנות מהיופי האינסופי שלו בלי לחטוף צעקות

יחי הדברים שלא יתגשמו

יחי הדברים שאולי עוד כן

ויחי הדברים שעוד אשיג.

מקלדת