כל הסימנים מראים התחלתה של תקופה טובה..
אבל בכל זאת משהו משאיר אותי בבאסה, בחוסר רצון להתעורר, לשמוע, לדבר, להכיר, להפתח
אני כבר לא יודעת איך להסביר את זה.. משהו נדפק אצלי =\
שבוע שעבר היה די יבש חוץ מהסופ"ש שהייתי בטיול ובאמת אני יכולה להגיד שבחיים לא נהנתי ככה.
השבוע הזה נפתח במלא מלא עייפות, חוסר כוח וכו'.. תקופת מבחנים חדשה שאני באמת חייבת להשקיע בה ועוד אלף ואחת דברים שוואלההה.. אין לי כוח אליהם .
פשוט בא לי לשכב מתחת לשמיכה ולישון עד המוות.
לא לאכול , לא לראות, לא לשמוע , פשוט לא להיות פה.
כי המקום הזה עושה לי רק רע.. למרות שכן תקופה טובה יותר מתחילה..
משהו חסר
משהו צריך למלא את החסר הזה
ועד שהמשהו הזה לא יגיע... כנראה שלא יהיה באמת טוב.
אני לא ברורה אני יודעתת.. אבל העיקר שאני פורקת .
יום ראשון אכלתי בסביבות ה900 ק'
יום שני היה לי יום בולמוס מטרוף.. 1000 + ק'.
בקיצור התחלתי את השבוע בצורה הכי מגעילה שאפשר לבקש..
היום -
2 עוגיות בבוקר+נסקפה - 100ק'
לחמניה בינונית בלי כלום - 150 ק'
צהריים- אורז+גזר ואפונה - 250 ק'
ביניים- תפוח - 50 ק'
ערב- סלט + פריכיות + גבינה - גג 200 ק'
סה"כ - 750 ק'
רביעי-
מסיימת ללמוד ב4
אז בבי"ס רק סנדוויץ גג 250 ק'
צהריים- אורז ושניצל קטן גג 300 ק'
ערב- גג 200 ק'
בהצלחה לכן בנות 3>
עריכה- 22:00
על מי לעזאזל את עובדת?
רק על עצמך..
כישלון
זה מה שבא לי לחרוט על הגוף שלי
כ-י-ש-ל-ו-ן
ולא.. אני לא נסחפת
וזאת לא מעידה חד פעמית שאפשר לתקן
זאת אני
הכישלון הגדול מאחורי כל המסכות האלה
חסרת אופי וכוח רצון
חלשה
טיפשה
עלובה
כן כן זאת אני לא טעיתן
אפס עגול ועלוב .
נמאס לי מהשטויות האלה
אני כבר ילדה גדולה.. עוד חודש בת 17
ואפילו לשלוט בפה שלה לא מסוגלת.
נגמרו השטויות
מפה הדרך תיהיה כואבת
קשה
ומבחינתי עד המוות
מחר
תפוח בבי"ס
תפוח בצהריים
וסלט בערב
ולא משנה מה יקרה
ואיך אני ירגיש
עדיף למות ולא להראות כמו שאני נראת.
אפסית.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
